03-309-4421

לא רק מחלות רקע: מדוע מבוגרים פגיעים יותר בפני נגיף הקורונה?

מה קורה למערכת החיסון כשאנחנו מזדקנים, ואיך זה מתקשר למחלת הקורונה? בטור הזה ננסה להבין יותר לעומק למה הסיכוי למחלה הקשה ולתמותה גדלים בקשר ישיר עם הגיל.

זוג קשישים באיסטנבול באירוע, לאחר שהותר לצאת מהסגר צילום: Ozan KOSE / AFP

במגפת הקורונה הנוכחית, יש דברים רבים שאנחנו עדיין לא יודעים, אך למרות כל אי הוודאות, נראה שעל דבר אחד אין מחלוקת – וזה העובדה שהאוכלוסייה המבוגרת היא הפגיעה ביותר בפני הנגיף.

מנתונים של המרכז לבקרה על מחלות האמריקאי, עולה כי 8 מתוך 10 מקרי מוות כתוצאה מקורונה בארה"ב הם בקרב בני 65 ומעלה. ניתן לחשוב שהסיבה לפגיעות זו היא השכיחות הגבוהה של מחלות רקע בקרב האוכלוסייה המבוגרת. למחלות רקע אכן יש השפעה ניכרת על הסיכון להתפתחות מחלה קשה ועל התמותה באוכלוסייה, ולחלק נכבד מהאוכלוסיה המבוגרת יש מחלות רקע רבות כגון סכרת, יתר-לחץ דם ומחלות ריאה.

ואולם, מתברר שזו לא הסיבה היחידה. סיבה נוספת, שאולי לא מקבלת מספיק במה, היא הזדקנות מערכת החיסון.

מהו Inflammaging?

המונח Inflammaging, שילוב של המילים Inflammation (דלקת) ו-aging (הזדקנות), נטבע על ידי מדענים, והוא בא לשקף את המצב הדלקתי הבסיסי, שגבוה יותר בעת זקנה.

מחקרים הראו שמצב דלקתי מוגבר עלול לגרום לדיכוי חיסוני בבעלי חיים וכן בבני אדם, אך ניתן למנוע דיכוי זה על ידי חסימת תהליכים דלקתיים. נמצא שתהליך ה-Inflammaging נוצר בעזרת כמה מנגנונים, ביניהם הצטברות של חלבונים תקולים, פגמים בפעילות ההגנתית של רירית המעי וכן השמנת יתר.

נוסף על כך, נראה שתאי הגוף, בעת הזדקנותם, עוברים שינויים הגורמים להם להפריש חומרים דלקתיים משלהם.

בקרב בני 60 ומעלה בריאים, אצל פרטים שאצלם נמצאו רמות בסיסיות גבוהות יותר של מרקרים דלקתיים (חלבונים שמסמנים הימצאות דלקת), היה סיכוי גבוה יותר לשבריריות (frailty – מצב בריאותי של פגיעות יתר הנפוץ בגיל המבוגר, בו הגוף מתקשה להתמודד עם מצבי סטרס בריאותיים) וכן תמותה גבוהה יותר, לעומת בני 60 ומעלה בריאים עם מרקרים דלקתיים נמוכים יותר.

קשישים בירושלים. למצולמים אין קשר לידיעה צילום: אוהד צויגנברג

איך ה-Inflammaging משפיע על תגובת הגוף לפתוגנים חיצוניים?

כשפתוגן נכנס לגוף, מערכת החיסון המולדת היא הראשונה שתוקפת אותו. היא עושה זאת באופן מהיר ואלים, ושולחת פקודות ואזהרות לתאים אחרים על מנת לעורר תגובה דלקתית כנגד הפולש.

מערכת החיסון המולדת, כשהיא אינה עסוקה בסילוק פולשים, אחראית גם על פינוי של תאים פגומים ברקמות, היפטרות מחלבונים תקולים, וסילוק פסולת תאית אחרת.

באנשים מבוגרים, מחקרים מראים שכמות הפסולת התאית בגוף היא כה גבוהה שמערכת החיסון המולדת לא מצליחה לעמוד בקצב הפינוי, ולכן נמצאת במצב תמידי של עוררות ויצירת דלקת.

בשל הכאוס הדלקתי השורר בגוף מזדקן, מסרים שנשלחים על ידי תאי מערכת החיסון המולדת מתקשים למצוא את מטרתם, ונאבדים לעתים בתוך הדלקתיות הבסיסית הקיימת.

מדענים רבים מאמינים שעובדה זו היא אחת הסיבות לכך שאנו רואים תגובה חיסונית יעילה פחות לנגיף הקורונה בבני האוכלוסייה המבוגרת.

נוסף על כך, נראה שמערכת החיסון המזדקנת מקושרת גם למקרים קשים של מחלת הקורונה, שבהם ישנה סערה ציטוקינית – תגובה דלקתית נרחבת וחריפה שעלולה להיות קטלנית (בעיקר במבוגרים), שבה הגוף מוצף במספרים גדולים של תאים חיסוניים שיכולים לגרום לכשל איברי.

פנסיונרים. למצולמים אין קשר לכתבה צילום: בלומברג

האם יש קשר בין Inflammaging ופיתוח חסינות בפני נגיפים, או יעילותם של חיסונים אצל מבוגרים?

יעילותם של חיסונים מתבססת על היווצרות תגובה חיסונית יעילה ונרחבת לאחר מתן החיסון. באנשים מבוגרים, נראה שהתגובה החיסונית לחיסונים מסוימים, כמו החיסון לנגיף אבעבועות רוח למשל, היא פחותה מאצל אנשים צעירים, ומדענים מאמינים שעובדה זו נובעת גם ממצב ה-Inflammaging התמידי.

ישנה סברה שתוצאות דומות יתקבלו בתגובה לחיסון לנגיף הקורונה, אם וכאשר יאושר כזה. ישנן גם חדשות טובות, מפני שבמחקר המתואר, כשהמטופלים המבוגרים קיבלו תרופות אנטי-דלקתיות 4 ימים טרם החיסון, התגובה החיסונית השתפרה באופן ניכר.

לסיכום, חשוב לשים לב לכך שבשל הזדקנות מערכת החיסון ויצירת מצב דלקתי תמידי, מבוגרים רבים ללא מחלות רקע עלולים לחלות במחלה קשה יותר. פגיעות זו נובעת מהעומס על מערכת החיסון, שמקשה עליה להתמודד באופן יעיל עם הנגיף, בשונה מהמתרחש במרבית הצעירים הבריאים.

ייתכן שהבנת המנגנונים הללו יאפשרו בעתיד למדענים לפתח טיפולים וחיסונים שיגנו על האוכלוסייה המבוגרת בצורה יעילה יותר.