חיסונים נזרקו לפח – מחדל או תוצאה צפוייה מראש?

מבצע החיסונים כנגד נגיף ה-SARS-CoV-2 אשר החל בישראל בתאריך 20.12.20, נמשך בימים אלה במלוא המרץ. ארגונים שונים, בכללם משרד הבריאות, קופות החולים, בתי החולים ומועצות מקומיות מאחדים כוחות ומציגים נכון לזמן זה תוצאות מרשימות למדי בחיסון האוכלוסייה כנגד הנגיף שגרם למותם של מעל ל- 1.8 מיליון אנשים ברחבי העולם. נכון לתאריך 30.12.20, ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם מבחינת כמות החיסונים הניתנת ביחס לגודל האוכלוסייה, כאשר בממוצע על כל 100 אזרחים, התחסנו כ-9.1 במנה הראשונה של החיסון. ממצאים אלו הושגו בעזרת חיסונם של מעל ל-790,000 ישראלים, מתוך כ- 6 מיליון חיסונים אשר ניתנו עד לתאריך זה ברחבי העולם כולו.

עם זאת, ישנה ביקורת כנגד הצורה בה מתנהל מבצע החיסונים, ומס' כשלים צצו כבר בימיו הראשונים. אחד מהכשלים הללו, אשר זכה לתהודה בימים האחרונים, הוא זריקתם לאשפה של מאות מנות חיסון במספר ערים בדרום הארץ. לפי דיווחים אלה, כ-212 מנות נזרקו בדימונה, 165 בשדרות ו-90 בקריית גת. נוכח המציאות כיום, בה הביקוש של אזרחי ישראל לחיסון עולה על היצע מנות החיסון הינו הסיבה העיקרית לתרעומת הרבה עקב השלכתן של מנות החיסון המבוקשות.

האם היה פה כשל מערכתי? האם בזבוז מנות חיסון היה צפוי? על שאלות אלו, כמו גם נושאים אחרים הקשורים לחלוקה נכונה של מנות חיסון והמאמצים להפחית עד כמה שניתן את בזבוזן, אנסה לענות בפוסט זה.

ראשית יש להבין באיזו צורה מגיעים החיסונים לישראל.

החיסונים של חברת פייזר (Pfizer) וביונטק (BioNTech) – חיסונים אלה, אשר ניתנים בימים אלה ברחבי ישראל, מגיעים בבקבוקונים המכילים כ-5-6 מנות חיסון במגשים המכילים כ-195 בקבוקונים. משמע, מנות החיסון משונעות בקבוצות של 975-1,170 מנות. המנות יכולות להיות מאוחסנות עד לתקופה של 15 ימים בטמפרטורה של 70- מעלות צלזיוס (אחסון המצריך מקררים ייחודיים) ועד 5 ימים בטמפרטורה של 2-8 מעלות צלזיוס. לפני שאיבת מנות החיסון למזרק, יש לערבב את חומר החיסון עם נוזל סטרילי, ותמיסה זאת יכולה להישמר לתקופה של 6 שעות בלבד.

החיסונים של חברת מודרנה (Moderna) – חיסונים אלה, אשר צפויים להגיע לישראל באמצע-סוף פברואר, מסופקים בבקבוקונים של 10 מנות חיסון במגשים המכילים 10 בקבוקונים. משמע, כמות מנות החיסון היכולות להישלח כיחידה אחת היא 100 מנות. מנות אלה יכולות להיות מאוחסנות עד לתקופה של שבועיים בטמפרטורה של כ- 2-7 מעלות צלזיוס, ועד לפרק זמן של 6 שעות לאחר שנוקבו (לשאיבת מנת חיסון) או כהן נשמרות בטמפרטורת החדר.

כלל הגורמים העשויים לגרום לבזבוז מנות חיסון, אשר פורטו גם בפוסט חיסונים כנגד קורונה – הבעיות והאתגרים הצפויים ביום שאחרי פיתוח החיסון, גורמים לאובדן שעשוי להגיע בשגרה עד ל-50% ממנות החיסון. בהתחשב במספר המנות לבקבוק, בהנחיות האחסון שלהן ובעובדה שזהו מבצע חיסונים מרוכז, אחוז האובדן הצפוי של מנות החיסון הוא כ- 10% בחיסונים של החברות פייזר וביונטק וכ-15% בחיסונים של חברת מודרנה.

אם נבחן את הסיבות לבזבוז מנות חיסון בצורה מפורטת יותר, לפי הגדרות ארגון הבריאות העולמי (WHO – World Health Organization), שלושת הגורמים העיקריים העלולים לגרום לכך הינם:

  • בזבוז בקבוקונים סגורים (Wc) – בעיות הקשורות לשרשרת האספקה כדוגמת טמפרטורות אחסון לא נכונות, או מעבר תאריך התפוגה של החיסון. גורם זה צפוי לגרום לבזבוז של עד כ-1% מכלל מנות החיסון.
  • בזבוז נמנע של בקבוקונים פתוחים (Wao) – בעיות כדוגמת זיהום של מנות החיסון או שבירה של בקבוקונים המכילים מנות חיסון. גורם זה צפוי לגרום לבזבוז של עד 5% מכלל מנות החיסון ואינו מהווה גורם מפתח לכמות מנות החיסון המבוזבזות.
  • בזבוז בלתי נמנע של מנות חיסון (Wuo) – בעיות כדוגמת אי שימוש במנות חיסון מבקבוקונים שנפתחו. שלב זה הוא שלב מפתח אשר צפוי לקבוע את אחוז המנות המבוזבזות. כמו כן, זהו הגורם אליו ניתן לסווג את בזבוז מנות החיסון שהתרחש בישראל.

במידה ואנו מתייחסים לנתונים אשר הוצגו לעיל, בדבר מספר מנות החיסון אשר ניתנו עד כה בישראל, ואחוז אובדן מנות החיסון הצפויות בהתבסס על הנתונים הנוגעים לחיסון של פייזר וביונטק, כ-790,000 המנות שניתנו היו צפויות להיות מלוות לאורך הדרך באובדן של כ- 79,000 חיסונים. אם נתייחס רק לבקבוקונים אשר נפתחו, היו צפויות להתבזבז כ- 71,100 מנות חיסון. לשם השוואה, בזבוז מנות החיסון בדרום הארץ בעקבות זריקתן של 467 מנות החיסון, מהווה פחות מ- 0.1% מכלל מנות החיסון אשר ניתנו עד כה.

יש לציין כי נתונים אלה ראשוניים, ונתונים מלאים ומדויקים יותר הנוגעים לחלוקת החיסונים באזורים שונים במדינה יהיה ניתן להסיק במהלכו ובסופו של מבצע החיסונים, אשר מתוכנן לכלול עוד מיליונים רבים של מתחסנים לאורך שנת 2021. נקודת מבחן טובה עשויה להיות בסיום מתן כלל החיסונים של החברות פייזר וביונטק אשר נכון להיום מחויבות להעביר למדינת ישראל כ-4 מיליון מנות חיסון האמורות להספיק לחיסונם של כ-2 מיליון ישראלים.

על מנת להתמודד עם האתגרים העלולים להוביל לבזבוז מנות חיסון, מציע ארגון הבריאות העולמי יישום של מספר שיטות:

  • ניטור קפדני של הבקבוקונים המכילים את מנות החיסון.
  • הקפדה על המדיניות אשר נקבעה ביחס לבקבוקונים המכילים מספר מנות חיסון ונקראת MDVP – Multi-Dose Vial Policy. מדיניות זו כוללת ווידוא שתאריך התפוגה לא פג ושאיחסון מנות החיסון בוצע כראוי.
  • ועדות אינטגרציה ותיאום (ICC- Interagency Coordination Committees) אשר יכולות לבצע תחזיות ולסייע בהקצאת מנות חיסון לאזורים הנכונים.
  • שיטות רכש משופרות אשר יימנעו רכישה של מנות חיסון מיותרות אשר עלולות להזרק לפח ללא שימוש.
  • פתיחת נקודות חיסון בתדירות מתאימה, על מנת למנוע מצב בו מנות חיסון מגיעות לנקודת חלוקה שאין בה מספיק אנשים שהגיעו לקבל את החיסון. יש לציין כי לנושא זה עלולה להיות השפעה שלילית על טיב והיקף מתן החיסונים, ועל כן יש להתייחס אליו בזהירות מרובה.

לסיכום, ניתן לציין כי הניסיון למנוע אובדן מנות חיסון מהווה אתגר לוגיסטי כלל מערכתי בעל השפעה רפואית, כלכלית, ערכית וציבורית, והפחתתו צריכה להוות מטרה עבור כלל הגורמים העוסקים בנושא. כמו כן, יש לזכור כי בעת תכנון מבצעי חיסון כה משמעותיים, נלקחים בחשבון גורמים אשר מובילים לבזבוז מנות חיסון, בכללן גם טעויות אנוש. מאידך, אל לנו להקל ראש בזריקה של מאות מנות חיסון, אשר תפקידן לסייע למדינת ישראל לחסן את כלל האוכלוסייה, בתקווה לחזרה לשגרה שהייתה טרם פרוץ המגיפה.

אז האם היה פה כשל מערכתי? האם "בזבוז" מנות חיסון היה צפוי?

זאת תחליטו בעצמכם.

קישורים:

https://ourworldindata.org/covid-deathshttps://ourworldindata.org/covid-vaccinationshttps://13news.co.il/item/news/domestic/health/vaccinations-trash-1186106/https://www.fda.gov/media/144413/downloadhttps://www.messenger-inquirer.com/news/getting-a-coronavirus-vaccine-from-loading-dock-to-upper-arm-may-be-the-hardest-part/article_af9241d1-1ab5-534c-be04-98ff8f32ba4a.htmlhttps://www.messenger-inquirer.com/news/getting-a-coronavirus-vaccine-from-loading-dock-to-upper-arm-may-be-the-hardest-part/article_af9241d1-1ab5-534c-be04-98ff8f32ba4a.htmlhttps://www.washingtonpost.com/health/2020/11/17/covid-vaccines-what-you-need-to-know/?arc404=truehttps://www.biospace.com/article/work-on-covid-19-vaccine-distribution-is-mind-bogglingly-complex-/https://www.themarker.com/coronavirus/.premium-1.9400380https://www.theatlantic.com/health/archive/2020/09/covid-19-most-complicated-vaccine-campaign-ever/616521/https://www.messenger-inquirer.com/news/getting-a-coronavirus-vaccine-from-loading-dock-to-upper-arm-may-be-the-hardest-part/article_af9241d1-1ab5-534c-be04-98ff8f32ba4a.htmlhttps://www.biospace.com/article/work-on-covid-19-vaccine-distribution-is-mind-bogglingly-complex-/https://www.who.int/immunization/programmes_systems/supply_chain/resources/Revising_Wastage_Concept_Note.pdf?ua=1https://www.who.int/immunization/programmes_systems/supply_chain/resources/Revising_Wastage_Concept_Note.pdf?ua=1

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook