שאננות המתחסנים

מעל ל-50 מיליון אנשים ברחבי העולם כבר התחסנו כנגד נגיף ה- SARS-CoV-2 , כאשר בישראל מס' המתחסנים עומד על למעלה מ-4.5 מיליון אנשים, עם שיעור המתחסנים (ל-100 איש) הגבוה בעולם.

עיני רבים בעולם נשואות למבצע החיסונים המתקיים בימים אלו, מתוך תקווה שנוכל לשוב ולנהל אורח חיים ושגרה כפי שנהגנו טרם המגיפה. ממצאי המחקרים הקליניים שנעשו בעת פיתוח החיסונים והממצאים המצטברים מחיסון האוכלוסייה בעולם מאפשרים מקום לאופטימיות זהירה ויתכן כי לא רחוק היום בו נחזור לשגרה.

מחקרים ראשונים שנעשו בארץ ובעולם מראים כי החיסון יעיל. במחקר שבוצע בשיבא נראה כי 100 מתוך 102 מטופלים פיתחו נוגדנים לאחר המנה השניה של החיסון, אחד מתוך השניים שלא פיתחו נוגדנים היה מדוכא חיסונית. עליה של פי 6-20 ברמות הנוגדנים נרשמה לאחר כשבוע מהחיסון השני. מחקר נוסף שבוצע ע"י מכון המחקר של שירותי בריאות "כללית" ביצע השוואה בין כ-200 אלף מבוטחי הקופה שהתחסנו מול 200 אלף שלא התחסנו, כולם בני 60 ומעלה. התוצאה היתה: מהיום החמישי ועד ליום ה-12 שלאחר קבלת החיסון – מול אותה תקופה בקרב אלה שלא התחסנו – שיעור ההדבקה היה זהה. הממצא הזה תואם את הנאמר במאמר של יצרנית החיסון פייזר, שלפיו אין לצפות לאפקט חיסוני ב־12 הימים הראשונים שלאחר קבלת החיסון. מהיום ה-13 הסתמן שינוי: ירידה קלה בשיעור ההדבקה, וביום ה-14 נראתה כבר צניחה של 33% במספר הנדבקים לעומת קבוצת הלא מתחסנים. בין היום ה־15 ליום ה־17 לאחר קבלת המנה הראשונה נותרו המספרים בעינם: ירידה של כ־20% עד 40% בשיעור הבדיקות החיוביות לקורונה. תוצאות אלו מעודדות אך, לסיכום ממצאים אלו ניתן לומר כי אין הגנה מלאה מהדבקה גם לאחר 17 יום מקבלת החיסון ולכן יש עדיין לשמור על כללי הזהירות.

יחד עם זאת, עלינו לזכור כי עדיין קיימות שאלות בנוגע לאפקטיביות החיסון במניעת הדבקה. כיום, טרם ידוע האם אדם אשר חוסן, יכול לשאת את הנגיף באופן א-סימפטומטי ולהדביק אחרים, או שמא החיסון מגן מפני כך.

הניסויים הקליניים שבוצעו בעת פיתוח החיסונים, בדקו עד כמה מגן החיסון על הפרט שחוסן מפני ההדבקה בנגיף (הערכה של 95% ע"פ פייזר). אולם, במחקרים אלו לא נבדק האם יכול אדם מחוסן להפיץ את הנגיף ולהדביק אנשים אחרים. לאור ניסיון עבר ומידע שהצטבר במגיפה הנוכחית, ניתן להניח בזהירות המתבקשת, כי החיסון עתיד להפחית את שיעורי ההדבקה בנגיף באופן כללי, ואת העומס הנגיפי (viral load) בקרב מי שנדבק למרות שהתחסן. כתוצאה מכך, ניתן לשער כי תרד גם התפשטות המחלה באופן ניכר. אולם, חשוב להדגיש כי בשלב זה לא ניתן לומר זאת בוודאות מלאה, ולכן, יש להמשיך ולעקוב אחר המידע המצטבר בקרב המתחסנים.

בנוסף, כדי לספק הגנה מלאה לאוכלוסייה יש לחסן כמות גדולה יותר של אנשים. למרות שמדינת ישראל מובילה בקצב החיסונים בעולם, דרוש עוד זמן כדי שנוכל לומר שאין חשש להדבקה.

יעילות החיסון עבור הוריאנטים השונים

לאחרונה אנו שומעים על וריאנטים שונים של הנגיף, שמתגלים ברחבי העולם ובישראל ומעוררים דאגה. שלושה וריאנטים מרכזיים התגלו לאחרונה ובעלי מאפיינים "מדאיגים" – הוריאנט הברזילאי (וריאנט VOC202101/02), הבריטי (וריאנט VOC202012/01) והדרום אפריקאי (וריאנט VOC202012/02, המכונה לרוב 501Y.V2), לוריאנטים אלו מוטציות משמעותיות בחלבון ה-spike ועומס ויראלי גבוה שעלול להוביל לקצב הדבקה גבוה. כמו כן, קיים חוסר וודאות לגבי יעילות החיסון כנגד וריאנטים אלו.

ניסויים מעבדתיים ראשוניים (in vitro) מצאו כי החיסון של חברת פייזר (Pfizer) יעיל כנגד הווריאנט הבריטי שמתפשט באופן נרחב באוכלוסייה וכי נמצאה יעילות אך חלשה יותר גם כנגד הוריאנט הדרום אפריקאי. המחקרים שבוצעו עד עתה הינם מחקרים ראשוניים ולא ברורה המובהקות הסטטיסטית של הנתונים המוצגים. כמו כן הניסויים בוצעו במעבדה רק על תת קבוצה של הווריאנטים . מחקרים נוספים צריכים לאשש את התוצאות ועל כן לעת עתה יש להמשיך ולנקוט בכל אמצעי הזהירות המוכרים ולהישמר גם בקרב מחוסנים.

החשש מפני הפצת המחלה ע"י מחוסנים א-סימפטומטיים

על פי המידע הקיים כיום, ההנחה כי נוכח חיסון האוכלוסייה בקצב מתקדם, ניתן להסיר את כלל המגבלות, להסתובב ללא מסכות ולחזור לשגרה מלאה אינה מבוססת הוכחות מדעיות, ואף עלולה באופן פרדוקסלי להגדיל את היקף התחלואה. מחקר שפורסם לאחרונה, מראה כי אנשים שחוסנו ונחשפו לוירוס יכולים לשאת את הנגיף באופן א-סימפטומטי כלומר לא יפתחו מחלה פעילה, אך קיום הנגיף בחלל הלוע והפה עשוי להיות מדבק עבור סביבתם.

על כן, גם אנשים אשר התחסנו בשתי מנות של החיסון, נדרשים להמשיך ולהקפיד על הנחיות משרד הבריאות – לעטות מסכה ולשמור על היגיינת ידיים וריחוק חברתי – צעדים אשר הוכחו באופן גורף כמסייעים במניעת הדבקה. יתרה מכך, אי הוודאות בנוגע ליעילות החיסון כנגד הוריאנטים החדשים של הנגיף צריכה להדאיג. במיוחד לאור העובדה כי נראה שלוריאנטים אלה יכולת הדבקה גבוהה יותר.

עדויות מהשטח

במסגרת העבודה על דו"ח זה ערכנו שיחות עם צוותים רפואיים במספר בתי חולים, נראה כי מאז תחילת מבצע החיסונים, מטופלים המגיעים לבית החולים, אינם מקפידים על עטיית מסיכה לפי הכללים או אינם מקפידים על ההנחיות באמתלה כי הם מחוסנים. נציין כי עדויות אלו ניתנו ע"י צוותים במספר בתי חולים ברחבי הארץ, ולא במקום גיאוגרפי ספציפי.

נכון למידע המצוי בידינו היום, החיסון לבדו אינו יכול לשמש כטיפול היחיד למניעת המגיפה, בפרט לנוכח רמת התחלואה הקיימת במדינת ישראל בימים אלה. עקב התחלואה הגבוהה יחסית אותה אנו חווים, הסיכוי להדבקה גם באנשים שקיבלו שתי מנות חיסון עדיין קיים.

פרופ' רן ניר פז, מומחה למחלות זיהומיות בבית החולים הדסה בירושלים וחבר צוות מומחי הקורונה של האוניברסיטה העברית, התייחס לנושא יעילות החיסונים בטור בעיתון דה-מרקר בתאריך 18.1.2021, וציין כי למרות התוצאות החיוביות, אין מקום לשאננות אפילו מצד מי שהתחסן במנה השנייה. "צריך לזכור שלפי הניסוי של פייזר כ-5% מאלה שהתחסנו ופיתחו נוגדנים יחלו בכל זאת – ובמספרים גבוהים כמו שיש לנו בארץ אנחנו מחוייבים להמשיך להיזהר כי עוד לא הגענו למנוחה ולנחלה". לצורך דוגמא: כיום יש 4.5 מיליון מחוסנים בישראל, כלומר 225,000 אלף אנשים שעדיין יכולים להידבק בנגיף ולהדביק ואף לפתח מחלה).

אתגר נוסף העומד לפתחינו היא העובדה שעדיין מספר קבוצות באוכלוסיה לא נכללות בתוכנית החיסון, בין אם צעירים (18-34), ובין אם ילדים עד גיל 16, וזאת למרות עלייה בתחלואה בקרב ילדים בארץ ובעולם. כל עוד לא מחסנים ילדים, הסיכוי להגיע לחסינות עדר באוכלוסייה הוא נמוך (ההשערה היא כי צריך לפחות ש 75 אחוזים מכלל האוכלוסייה תהיה מחוסנת). עד אז הנגיף ימשיך להסתובב בקרבנו וההדבקה תימשך. לכן, בשלב זה מומלץ להמשיך ולהבהיר לכלל האוכלוסיה כי יש לשמור על כללי הריחוק החברתי ככל שניתן לצד הנחיות נוספות כמו עטיית מסיכה ושמירה על היגיינה.

בנוסף, נמצאו מספר עדויות ברשת האינטרנט העוסקות בנושא: דוגמא חיובית אחת, היא אדם שמתריע מפני הדבקה בקרב מתחסנים, ייעץ להוריו להיזהר כאילו הם לא מחוסנים גם לאחר קבלת המנה השניה של החיסון, עד שנראה תוצאות לחיסונים. "ישנם עדיין לא מעט סימני שאלה ואינדיקציות מטרידות, האם אכן נגיע ל 95% יעילות או קרוב לכך במסגרת תוכנית החיסונים. אין רפרנס, ואין לנו מושג כלל, מה יעילות החיסון. יכול להיות שיהיה 95% לאחר מספיק זמן אחרי המנה השנייה, אבל גם יכול להיות כל מספר אחר. בשורה התחתונה נקווה מאד שיהיה יעיל. אבל בינתיים עד שנבין שזה המצב – חייבים להיזהר ולהתנהג כאילו החיסון לא יעיל".

נציין, כי לא מצאנו עדויות גורפות ברשתות חברתיות אשר מפצירות בציבור להקל ראש בהתמודדות עם המגיפה למרות החיסון, ומידע נגד ההנחיות מרוכז בתוך קבוצות ייעודיות העוסקות בנושאים הקשורים לביקורת על מדיניות הממשלה או ביקורת על עצם החיסון עצמו והסיכונים בו.

לסיכום,

נראה כי החיסון הינו גורם ממתן לעליה בתחלואה ומניעת מקרים של מחלה קשה. מדו"ח זה עולה החשש כי האופטימיות בשל הגעת החיסונים מובילה לשחרור הרסן התודעתי ומפחיתה בקרב הציבור את ההקפדה על כללי המניעה, מה שיכול להוות גורם אשר תורם באופן פרדוקסלי, לפחות בטווח הקצר, לחוסר שינוי במגמת ההדבקה.

מדו"ח זה עולה, כי נדרש לפעול במסגרת הסברה לציבור המתחסנים אודות הסיכונים הקיימים להדבקה ולהעברת הנגיף, אך יחד עם זאת נראה כי מדיניות של הרחבת החיסון לאוכלוסיית נוספות והעלאה של מספר המתחסנים הכללי במדינת ישראל, יחד עם המשך הקפדה על ההנחיות במקביל לחיסון האוכלוסייה עשויים להוביל לשינוי המגמה ולירידה בתחלואה בקרוב.

מקורות:

https://ourworldindata.org/covid-vaccinations

https://www.shebaonline.org/pfizer-biontech-vaccine-is…/

https://www.clalit.co.il/…/pfizer_covid_vac_effect.aspx

https://publichealth.doctorsonly.co.il/2021/01/218016/

https://www.pfizer.com/…/pfizer-and-biontech-conclude…

https://www.biorxiv.org/…/2020.12.31.425021v1.full.pdf

https://www.pfizer.com/…/vitro-studies-demonstrate…

https://www.theguardian.com/…/pfizer-vaccine-protects…

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33320052/…

https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.9461417

https://www.mako.co.il/…/Article-a571218a2f23771027.htm

https://services.aap.org/…/children-and-covid-19-state…/

https://www.linkedin.com/…/nir-kalkstein-3512b2_%D7%99…/

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook