השוואה בין מנגנוני החיסונים לקורונה, mRNA או חי מוחלש

המגיפה הנוכחית, אותה הביא נגיף ה-SARS-CoV-2 הפתיעה את העולם ואילצה אותנו להתמודד עם התפשטות הנגיף בדרכים מגוונות, כאשר אחד מן ההישגים העיקריים בהתמודדות עם המגיפה הוא מבצע החיסונים המתקיים כעת במדינות רבות בעולם, ובראשן בישראל. ניסיונות מאומצים לפיתוח חיסון יעיל כנגד הנגיף נעשו במעבדות רבות ברחבי העולם והניבו תוצאות מרשימות בטווחי זמנים שטרם פגשנו קודם, עד ההגעה לתחילת מבצעי החיסונים אשר החלו להתבצע החל מחודש דצמבר של שנת 2020. נכון לכתיבת שורות אלו בתאריך 05.02.2021, מדינת ישראל ניצבת בצמרת הדירוג העולמי של אחוז מתחסנים ביחס לאוכלוסייה כשיותר מ-38% מאזרחי המדינה קיבלו לפחות מנת חיסון אחת, וכ-22% מהאוכלוסייה קיבלו שתי מנות חיסון.

נכון לימים אלו, במקביל למתן החיסונים ברחבי העולם, ממשיך ניסיון הפיתוח של חיסונים נוספים, כשלמעלה מ-60 חיסונים נמצאים בשלבים שונים של ניסויים קליניים (כלומר, נבדקים על בני אדם), ומעל ל- 80 חיסונים נמצאים בשלבים פרה-קליניים ( נבדקים על חיות מעבדה). מרבית החיסונים המוכרים לנו כיום מבוססים על חשיפה של הגוף למחולל מחלה מוחלש או מומת במטרה ליצר זיכרון חיסוני. שתי טכניקות נוספות הנמצאות כיום בשימוש מתבססות על שימוש בחומרים גנטיים כדוגמת DNA, ו-mRNA, המאפשרים לייצר חלבונים המדמים את המצאות הנגיף בגוף במרטה שיפתח כנגדו נוגדנים.

בפוסט זה נפרט אודות ארבע השיטות הללו , הנמצאות בשימוש במרבית החיסונים הניתנים כיום ברחבי העולם כנגד הנגיף SARS-CoV-2, תוך התייחסות ליעילותן, ליתרונות ולחסרונות של כל שיטה, ולתופעות הלוואי שלהן. כמו כן, אתייחס לנושא המוטציות אשר התגלו בזמן האחרון ולאפשרות החיסון של אוכלוסיות שונות בחיסונים השונים.

וירוס מומת

טכניקת חיסון – בטכניקה זו מגדלים את מחולל המחלה בכמויות גדולות וממיתים אותו באמצעות אמצעים שונים דוגמת חום או שימוש בחומר כימי. בצורה זו, מבנה הנגיף נותר זהה כך שמערכת החיסון מזהה אותו, אך אין לו כל יכולת לפגוע בגוף. במרבית הפעמים, מוסף אדג'ובנט – חומר המגביר את פעילות מערכת החיסון (ע"י שפעול שלה) והתרכיב כולו מוזרק לשריר המתחסן.

חברות מובילות המשווקות חיסונים בשימוש בטכניקה – Sinovac (בשימוש כיום סין, ברזיל ועוד), Sinopharm (בשימוש כיום בבסין, בחריין ועוד).

יעילות – יעילות החיסון במניעת הדבקה של טכנולוגיה זו שנבדקה בניסויים קליניים היא 50-80%.

יתרונות – טכנולוגיה זו מאפשרת יצירת תגובה חיסונית נגד רכיבים רבים של הנגיף, שכן הגוף נחשף לנגיף בכללותו. פרט זה יכול לסייע במידה והנגיף רוכש מוטציה בחלבון אותו תוקפים החיסונים השונים כדוגמת mRNA ו-DNA, שכן מערך הנוגדנים הנוצר אינו רק כנגד חלבון אחד.

חסרונות – התגובה החיסונית המתקבלת מחיסון זה חלשה יותר בהשוואה לתגובה לחיסון חי- מוחלש ומספקת הגנה לפחות מן.

תופעות לוואי – מתוצאות מחקר של חברת Sinovac שנערך בחודש מאי 2020 על 333 מתחסנים, 34% מהמשתתפים בקבוצות שקיבלו את החיסון דיווחו על תופעות לוואי, כשהתופעה השכיחה ביותר הייתה כאב באזור הזריקה ודווח על ידי כ-23% מהמתחסנים, ללא דיווח על תופעת לוואי חמורה המקושרת לקבלת החיסון.

וירוס חי- מוחלש:

טכניקת חיסון – בטכניקה זו מבודד הנגיף מחולים ומשוכפל במעבדה. לאחר מכן, מבוצעות על הנגיף מניפולציות גנטיות המחלישות את הווירולנטיות ויכולתו להדביק תאים אנושיים, כך שבעת שימוש בתרכיב מכירה מערכת החיסון את הנגיף בצורה הדומה ביותר להדבקה אמיתית (כלומר, משופעלת על כל זרועותיה), אולם נמנעת התגובה הפיזיולוגית המובילה לתסמיני המחלה וכך גם הסכנה הכרוכה בתחלואה במחולל.

חברות מובילות המשווקות חיסונים בשימוש בטכניקה – טכניקה זאת נמצאת במחקר על ידי מספר חברות מועט ביותר, לאור סיכונים בטיחותיים רבים, כשרק אחת מהן, CODAGENIX, הגיע לשלב של ניסוי קליני שלב 1.

יתרונות – בחיסון מסוג זה, נוצרת תגובה חיסונית נגד רכיבים רבים של הנגיף, שכן הגוף נחשף לנגיף בכללותו. פרט זה יכול לסייע במידה והנגיף רוכש מוטציה בחלקים אותם תוקפים החיסונים השונים כדוגמת mRNA ו-DNA. יתרה מכך, חיסונים אלו נחשבים כיעילים מאוד בייצור זיכרון חיסוני ארוך טווח.

חסרונות – החשש העיקרי הטמון בשיטה זו הינו כי הנגיף יעבור מוטציה אשר תשיב לו את יכולת ההדבקה, כך שיגרום למחלה אצל המתחסן. חסרון נוסף, הינו כי אסור לתת חיסון זה לאנשים עם דיכוי חיסוני (מחשש כי גם נגיף שהינו חי-מוחלש נוכח מערכת חיסון שאינה מתפקדת, עלול לסכן את הפרט).

תופעות לוואי – תוצאות מחקרים הבודקים שימוש בטכניקה זו במטרה לפתח חיסון כנגד נגיף ה-SARS-CoV-2 עדיין לא פורסמו ועל כן אין נתונים על תופעות לוואי.

חיסוני mRNA:

טכניקת חיסון – בשיטה זו, מוזרקת לשריר של המתחסן מולקולה סינטטית (מסוג mRNA) המכילה תבנית לחלבון נגיפי, כאשר במקרה של נגיף ה-SARS-CoV-2 המולקולה מקודדת לחלבון ה-Spike שנמצא על גבי מעטפת הנגיף ומאפשרת לו לחדור לתאים הומנים. החשיפה המוקדמת לחלבון הנגיף, מאפשרת למערכת החיסון לייצר נוגדנים וזיכרון חיסוני המגנים על הפרט נוכח חשיפה לנגיף.

חברות מובילות המשווקות חיסונים בשימוש בטכניקה – Pfizer-BioNTech, Moderna

יעילות – יעילות החיסון במניעת הדבקה בנגיף על פי תוצאות ניסויים קליניים עומדת על 95%.

יתרונות – טכניקה זו נחשבת בטוחה יחסית, מאחר והתרכחיב אינו מכיל חלקים מן הנגיף עצמו, ועל כן, אין סכנה להדבקה פעילה בנגיף כתוצאה מקבלת החיסון. יתרונות נוספים הם יכולת התאמת החיסון בצורה קלה לווריאנטים שונים במידה והנגיף מפתח מוטציות ויעילותם הגבוהה של החיסונים בשיטה זו בהשוואה לשאר שיטות החיסון.

חסרונות – ראשית, זו הפעם הראשונה בה ניתנים חיסונים בטכניקה זו באופן שאינו מחקרי, נתון הגורם לחוסר וודאות. כמו כן, על החיסונים הללו להישמר בטמפרטורות נמוכות בהשוואה לטכניקות אחרות (30- עד 80- מעלות צלזיוס לעומת 2-8 בחיסוני נגיף מומת ו- 20- עד 8 בחיסונים מבוססי DNA), מה שמקשה על אחסונם ושינועם.

תופעות לוואי – מנתונים שפרסמו החברות פייזר-ביונטק ממחקר שלב 3 אשר כלל כ-43,000 מתחסנים, נמצא כי תופעת הלוואי השכיחה ביותר הייתה כאב באתר הזריקה, תוך 7 ימים מרגע קבלת הזריקה, אשר דווחה על ידי 92% מהנבדקים. במקביל, אף מטופל לא דיווח על תופעת לוואי דרגה 4, תופעת לוואי מסכנת חיים. ב-10.1.2021, לאחר חיסונם של כ-1,700,000 ישראלים, פרסם משרד הבריאות נתונים אודות תופעות הלוואי אשר דווחו בקרב המתחסנים בארץ. לפי נתונים אלו, 1,097 מתחסנים דיווחו על תופעות לוואי, כאשר תופעת הלוואי הסיסטמית השכיחה ביותר היא חולשה כללית אשר דווחה על ידי 113 מתחסנים. כמו כן, תופעה של אנפילקסיס – הופעת תגובה אלרגית קשה ומסכנת חיים, אשר פורסמה בעבר כתופעת לוואי אפשרית בעת קבלת החיסון, דווחה בשלושה מקרים בלבד. מאחר והנתונים משרד הבריאות לא נבדקו באופן סדור ומחקרי, יש קושי להסיק מסקנות מבוססות מתוצאות אלו ועל כן יש להמשיך ולעקוב בנושא.

חיסוני DNA:

טכניקת חיסון – בטכניקה זו נעשה שימוש בנגיף ממשפחת האדנו-וירוס (בווריאנט שאינו גורם למחלה בבני אדם), עליו מולבש חומר הגנטי המכיל את הוראות ההפעלה ליצור אחד מחלבוני נגיף ה-SARS-CoV-2. נגיף האדנו-וירוס מדביק את תאי הגוף שלנו, מזריק לתוכם את הוראות ההפעלה וגורם לביטוי החלבון הרצוי. כך לומדת מערכת החיסון לייצר נוגדנים וזיכרון חיסוני שבאמצעותו תוכל להגן על גופנו במידה ונפגוש את הנגיף המקורי.

חברות מובילות המשווקות חיסונים בשימוש בטכניקה – AstraZeneca-University of Oxford, Gamaleya (רוסיה)

יעילות – יעילות החיסון במניעת הדבקה בקרב המתחסנים, אשר דווחה במחקרה של החברה אסטרה-זניקה עומדת על 62-91%. טווח היעילות הינו רחב עקב טעות מחקרית שנעשתה במתן המינונים.

יתרונות – טכניקה זו נחשבת בטוחה יחסית, לאור העובדה שאינה נעזרת בחלקיקים מהנגיף עצמו. כמו כן, יש אפשרות לאחסן חיסונים אלו בתנאי טמפרטורה נוחים יותר מאשר חיסון מבוסס mRNA.

חסרונות – טכניקה זו הוכיחה יעילות פחותה מהיעילות אשר נצפתה בשיטות אחרות.

תופעות לוואי – לפי נתונים ממחקר של AstraZeneca-University of Oxford, הבוצע על כ-23,000 מתחסנים, נמצא כי תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן עייפות (70% מהמתחסנים), כאב ראש (68%) וכאב באזור החיסון (67%), כשמרביתן חלפו כיום-יומיים לאחר קבלת החיסון.

במהלך השבועות האחרונים, במקביל למבצעי החיסון ברחבי העולם, נמצאו מספר זנים של הנגיף אשר עברו מוטציות, בראשם הוריאנטים הבריטי והדרום-אפריקאי. ישנם אלה המאמינים שמבצעי חיסונים הנרחבים היו עשויים לעודד את הנגיף לרכוש את המוטציות. לדבריו של ד"ר רבינדרה גופטה (Dr. Ravindra Gupta) מומחה לנגיפים מאוניברסיטת קיימברידג' היוקרתית בבריטניה בהתייחסו לסוגייה זו: "זה קורה, זה (הנגיף) מתאים את עצמו כל הזמן".

מנגד יש לציין כי לפי דעת מומחים רבים אחרים המוטציות, כיום, אינן מסוגלות להתחמק מהחיסונים. לדבריו של קרטיק צ'אנדראן (Kartik Chandran), מומחה לנגיפים בקולג' אלברט איינשטיין לרפואה בניו-יורק: "לא משנה כמה הנגיף ישתנה, יהיה לו קשה להתחמק ממערכת החיסון". חיזוק לטענה זאת ניתן גם מצידן של החברות פייזר-ביונטק, אשר תוצאות ראשוניות ממחקר מעבדתי שנערך על ידן הראה כי החיסון יעיל כנגד המוטציות הבריטית והדרום-אפריקאית, אם כי ישנה פגיעה מסוימת ביעילותו לעומת נגיפים ללא מוטציה. המשך מחקר בתחום זה עתיד להתבצע.

סוגייה נוספת ומשמעותית בהקשר של החיסונים הוא האוכלוסיות בהן החיסון מאושר. המחקרים הקליניים שנעשו בעת פיתוח החיסונים לא כללו אוכ' שונות דוגמת ילדים ונשים בהריון, זאת מטעמי זהירות. כיום חברות שונות מתחילות לבחון את מתן החיסון גם בקבוצות אלה. לדוגמא, החברות פייזר-ביונטק גייסו כ-2,000 ילדים בגילאים 12-15, חברת מודרנה גייסה כ-3,000 ילדים בגילאי 12-18 ואסטרה-זנקה מתכננת לגייס 120 ילדים בשתי קבוצות גיל – 6-11 ו-12-18. נכון להיום, לפי הנחיות משרד הבריאות הישראלי אשר הוצגו במסמך מתאריך 9.1.2021, אין לחסן ילדים מתחת לגיל 16 לאור המידע המוגבל על חיסונים בגילאים אלה.

במקביל, גם נושא החיסונים בנשים הרות ובזמן הנקה עלה לדיון בשבועות האחרונים. הנושא צבר תאוצה לאחר המלצה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שלא להשתמש בחיסון של מודרנה עבור נשים הרות, אלא אם התועלת מחיסון האישה עולה על הסיכון האפשרי, הכרזה זהה להכרזתם על החיסון של פייזר-ביונטק מספר שבועות קודם לכן. עם זאת, לאחר שנאספו נתונים שונים ממחקרים ולאור בחינה של מנגנוני החיסונים, הוציא ארגון הבריאות העולמי הצהרה מעודכנת בתאריך 30.1.2021 – "בהתבסס על כלל הידע הקיים בעניין חיסונים מסוג זה, אין לנו שום סיבה לחשוב שצפוי לנשים בהיריון סיכון שיעלה על התועלת שבהתחסנות". במקביל, במסמך של משרד הבריאות הישראלי מתאריך 27.1.2021 פורסמה המלצה לחיסון כל הנשים בהריון בשליש השני והשלישי להריון. הוסיף לכך הארגון הישראלי למיילדות וגניקולוגיה שקבע כי לאור מנגנון הפעולה של החיסון, שאינו גורם למחלה ואינו משנה את הקוד הגנטי של המתחסנת ובעקבות רמת התחלואה הגבוהה שנצפתה בשבועות האחרונים ודיווחים על תחלואה קשה בקרב נשים הרות, אין מניעה מלחסן נשים המתכננות הריון, נשים הרות או מניקות. יש לציין, כי מדינות דוגמת בריטניה וקנדה, קבעו כי אין לחסן נשים בתקופות אלו לאור חוסר מידע מספק.

לסיכום, ניתן לראות כי נושא החיסונים צובר תאוצה ברחבי העולם ואף בישראל. מחד, ישנה התקדמות לעבר עתיד ורוד אשר יחזיר את השגרה לחיינו, בוודאי לאור ההצלחה היחסית של מבצע החיסונים הישראלי. מנגד, יש לזכור כי מבצע חיסונים בסדר גודל כה משמעותי מעלה אתגרים ושאלות. התמודדות עם מוטציות חדשות, חיסון נשים הרות ועוד, ימשיכו להוות נושאים עליהם יש לתת את הדעת בחודשים הבאים, במהלכם ימשיך העולם לפעול כנגד הנגיף.

בבילוגרפיה:
https://ourworldindata.org/covid-vaccinationshttps://www.nytimes.com/…/coronavirus-vaccine-tracker.htmlhttps://www.nature.com/articles/s41577-020-00434-6https://www.nytimes.com/…/sinovac-covid-19-vaccine.htmlhttps://www.nature.com/articles/s41418-020-00720-9https://www.nytimes.com/…/coronavirus-vaccine-tracker…https://www.thelancet.com/…/PIIS1473-3099(20…/fulltexthttps://www.nytimes.com/…/coronavirus-vaccine-tracker…https://govextra.gov.il/…/pregnancy-covid19-vaccine.pdfhttps://www.bloomberg.com/…/covid-vaccine-tracker…/https://www.gov.il/…/NEWS_Corona_meeting-1-presentation…https://www.nytimes.com/…/oxford-astrazeneca-covid-19…https://vk.ovg.ox.ac.uk/vk/covid-19-vaccineshttps://www.cdc.gov/…/2019-ncov/transmission/variant.htmlhttps://www.nytimes.com/…/coronavirus-mutations-B117…https://www.nytimes.com/…/coronavirus-britain-variant.htmlhttps://www.pfizer.com/…/vitro-studies-demonstrate…https://www.bloomberg.com/…/kids-sign-up-for-vaccine…https://www.health.gov.il/…/epid…/td/docs/365_Corona.pdfhttps://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2034577https://davidson.weizmann.ac.il/…/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7…http://wink.globes.co.il/…/%d7%90%d7%99%d7%92%d7%95%d7

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook