סיכום שנה לקורונה

השנה האחרונה במספרים:

המגיפה הנוכחית, אשר החלה בשלהי שנת 2019, בהוואן שבסין והתפשטה אט אט לכל העולם, לימדה אותנו מספר שיעורים חשובים, החל בהיכרות מעמיקה יותר עם צרכי מערכת הבריאות ומוכנותה להתמודדות עם תחלואה בהיקפים כה גדולים, עד לצורך בהסתגלות למציאות משתנה וחשיבותה של גמישות ויכולת ביצוע שינויים מהירים בהתאם לתחלואה, וכלה ביכולתו הבלתי רגילה של מחקר מואץ ושיתופי פעולה מסביב לעולם להוביל לתגליות חסרות תקדים ואף פיתוח חיסונים. אחד מן הנושאים העיקריים אשר עלו נוכח המגיפה, הינו הצורך במוכנות מערכת הבריאות והצוותים הרפואיים להתמודדות עם אתגרים מורכבים ומגיפות נוספות בעתיד, הן ברמה הניהולית והן ברמה הלוגיסטית. בפוסט זה, ננסה נציג מבט אל העתיד, כפי שחוזים אותו ממוחים מתחום הוירולוגיה והאפידימיולוגיה וכפי שמתכננות אותו ועדות שונות אשר הוקמו לטובת התמודדות עם מגפות עתידיות.

בחודשים הראשונים למגיפה, דצמבר- ינואר, מרבית המקרים המדווחים היו בסין, במחזור ווהאן שהיה מוקד ההתפרצות הראשוני של הנגיף. אולם, לאחר לסגר הדוק בווהאן ובמחוזות הסמוכים ומדיניות שכללה הגבלות משמעותיות שנאכפו בקפדנות רבה, הצליחה ממשלת סין יחד עם אזרחי המדינה, להוביל לשינוי בתמונת המצב. כאשר כיום, נתוני התחלואה בסין הם מהנמוכים בעולם, עם כ-100,000 מקרים שדווחו ופחות מ-5,000 מקרי מוות מתחילת המגיפה.

בניגוד לסין, ישנן מדינות אשר בהן היקף התחלואה והתמותה היה גבוה משמעותית, ולא הצליחו לסגל אסטרטגיית התמודדות יעילה עם המגיפה. בין המדינות הללו, ניתן למצוא את ארה"ב אשר מדורגת במקום המפוקפק והגבוה ביותר שמדובר בסך כל הנדבקים מתחילת המגיפה, כשהאומדן עומד על סה״כ כ- 19.7 מיליון נדבקים, ומניין הנפטרים חצה את רף ה- 342,000. גם בתקנון אחוזים לפי גודל האוכלוסיה, ארה"ב מדורגת שמינית עם 1,475 נפטרים למיליון איש. בארה"ב יש כיום גם את המספר הגבוה ביותר של מקרים מדווחים חדשים מדי יום ומקרי מוות חדשים מדי יום.

כאשר דנים במספר מקרי המוות למיליון איש המדינות הבאות מובילות את הרשימה: בלגיה עם 1,890 נפטרים למיליון, סולבניה עם 1,785 נפטרים למיליון, בריטניה עם 1,753 נפטרים למיליון, צ'כיה עם 1,710 נפטרים למיליון, איטליה עם 1,556 נפטרים למיליון ופורטוגל עם 1,500 נפטרים למיליון.

מדינות נוספות פרט לסין, אשר הראו התמודדות מרשימה עם התפרצות המגפה, כוללות את דרום קוריאה, עם כ -60,000 מקרים ו -900 מקרי מוות, וייטנאם, עם 1,465 מקרים ו -35 מקרי מוות בלבד וניו זילנד עם 2,337 מקרים ו-26 נפטרים, נתונים אלו הינם מאז פרוץ המגפה לפני שנה. לשם השוואה, בישראל מספר הנדבקים עומד על 716,643 ו-5,268 נפטרים, גם כן, מאז פרוץ המגפה.

דרכי הפעולה העיקריות אשר ננקטו במדינות הללו הם סגירת גבולות מוקדמת וסגרים הדוקים אשר במהלכם נבנה מערך בדיקות וחקירה אפידמיולוגית אשר החל לפעות בשלבים מוקדמים.

עם הפנים קדימה – האם מגפת ה-SARS-CoV-2 עתידה להסתיים וכיצד יראו חיינו ביום שלאחר המגיפה?

נגיף ה-SARS-CoV-2 שייך למשפחת נגיפי ה-corona viruses, משפחת נגיפים המוכרת למדע מזה שנים ארוכות. על מנת לנסות לחזות כיצד עתידיים להראות החיים לצד הנגיף, הן בטווח הקרוב והן ברחוק ד"ר לאבין, ביואנפורמטיקאית מאוניברסיטת אמורי ועמיתיה השוו בין ששת הזנים הוותיקים והמוכרים של משפחת ה-corona virus לבין פנדמיות אחרות לאורך ההיסטוריה. כאשר, משפחת נגיפים זו כוללת כארבעה זנים הגורמים להצטננות עונתית (NL63, 229E, OC43 ו-HKU1) ובנוסף את נגיף ה-SARS-CoV-1 ונגיף ה- MERS, החברים במשפחה גם כן. ארבעת הזנים אשר גורמים להתקררות הינם נגיפים אנדמיים (כלומר, גורמים למחלה המופיעה באופן קבוע באזור מסוים או בקרב אוכלוסיה מסוימת), ומייצרים תסמינים קלים בלבד. SARS ו- MERS, שהתפרצו בשנת 2003 ו- 2012 בהתאמה, הובילו לתחלואה קשה יותר אך הם לא התפשטו באופן נרחב, טרם נצפו אירועים חוזרים של הדבקות בהם וכיום התחלואה בהם אינם מוגדת אנדמית. בעוד שכל זני הנגיף גורמים לתגובה חיסונית דומה, מבחינת תפוצה, הנגיף החדש דומה ביותר לזני הצינון, כך משערים ד"ר לאבין ועמיתיה על סמך ניתוח התפשטות הנגיף בעזרת מודלים מתמטיים המשמשים לחיזוי התנהגות מחלות זיהומיות.

מעיבוד נתונים של מחקרים קודמים בתחום, מצא צוות המחקר, כי במרבית המקרים, זיהום ראשון עם אחד מזני הצינון של נגיף הקורונה מתרחש בגילאי 3 עד 5 בממוצע. לאחר גיל זה, אנשים עלולים להידבק שוב ושוב ולהגביר את חסינותם אך לרוב הם אינם מציגים מחלה קלינית. החוקרים צופים עתיד דומה גם לנגיף החדש. כתלות במהירות ההתפשטות הנגיף ובחוזק ואורך התגובה החיסונית, יידרשו כמה שנים עד שנגיף הקורונה שגרם למגפה הנוכחית יהפוך לאנדמי, כך דברי ד"ר לאבין. ללא חיסונים כנגד הנגיף, הדרך לסטטוס אנדמי עתידה להיות ארוכה בהרבה. ד"ר לאבין מדגישה את חשיבות החיסונים אשר משנים לחלוטין את פני המצב: ככל שאנשים יתחסנו מהר יותר כך ציר הזמן עתיד להתקצר לשנה, או אפילו לחצי שנה בלבד, בסופם נגיף הקורונה יהפוך לזיהום אנדמי. בכל אופן, ד"ר לאבין סבורה כי גם החיסונים לא ימגרו את הנגיף לחלוטין. האחרון יהפוך לתושב קבוע, אם כי שפיר יותר, בסביבתנו.

חוקרים מהמחלקה לוירולוגיה והמחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת הרווארד סבורים כי משך הזמן בו החיסון יהיה אפקטיבי ויעיל, הוא זה שיקבע כיצד יראו החיים בשנים הקרובות. לטענתם שמירה על ריחוק חברתי לתקופת סגר ממושכת או בכמה סגרים קצרים לפרקים עד להשגת חסינות עדר תהיה מועילה ואף עשויה להימשך עד שלהי 2022. בנוסף, טוענים החוקרים, כי יש לבצע בדיקות סרולוגיות רוחביות לאחוזים גדולים ככל הניתן מהאוכלוסיה לטובת מיפוי השגת חסינות העדר כיוון שגם במצב בו אין תחלואה נרחבת פעילה יתכן ונצפה עליה מחודשת מאוחרת אפילו עד 2024.

אסטרטגיות לעתיד

  • במדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית, החליט הסנאט על הקמת ועדה שתפקידה יהיה לשמש כהוגה ומתווה של מדיניות, פרקטיקות ורעיונות להכנת המדינה למה שמחכה בצידה השני של המגיפה. להלן חלק מהנושאים אשר ידונו בוועדה לבקשה נשיאת הסנאט בבוסטון:
  1. דרכים למניעת הצפיפות במרכזי ערים ברחבי מסצ'וסטס למשל על ידי צמצום כמות האנשים הנוסעים אליהם לעבודה מדי יום.
  2. שינויים נחוצים בענף הטיפול בילדים במידה ואנשים יתחילו לעבוד בשעות לא קונבנציונליות למניעת צפיפות במשרדים ובמרכזי ערים.
  3. השינויים הצפויים בשוק הדיור של המדינה במידה ותושבים רבים יחליטו לגור מחוץ לבוסטון או מחוץ למרכזי עבודה אחרים בשל שינויים באופי העבודה, אשר עשויים לכלול יותר עבודה מהבית.
  • גם בניו-זילנד הוחלט על הקמת ועדה אשר עובדת בימים אלו על הגשת דו"ח אשר יפורסם במאי ויכלול בין היתר פירוט בנושאים הבאים: מידע אודות חסרונות מערכת הבריאות שהתגלו במהלך המגיפה, תוכניות בנוגע למנגנונים של שיתופי פעולה בין גופים מדיניים שונים והזרמת מימון בזמן אמת למערכת הבריאות. כבר בעת הנוכחית, תוך כדי כתיבת ממצאי הדו״ח, פרסמה הוועדה דיווח כי המגפה הנוכחית חייבת לשמש כזרז לשינוי מהותי ומערכתי במוכנות למגפות עתידיות , החל מהקהילה המקומית ועד לרמות השלטוניות הגבוהות ביותר.
  • במגזין הטכנולוגיה של הIEEE (ארגון מקצועי המוקדש לקידום טכנולוגיות שונות לטובת האנושות) פורסם כי לאחר בחינה של הגורמים שהובילו להשתלטות יעילה על הנגיף במספר מדינות במזרח אסיה, ניתן לשער ששכלול האמצעים ששימשו אותם יוכל לייעל את ההשתלטות על הפנדמיה הבאה. דוגמא למנגנונים כאלו הם סטריליזציה בעזרת קרני UV-C באורכי גל אשר לא יסכנו את האנשים אשר מתפעלים אותם, בדיקות עם תוצאות מיידיות, "כמו בדיקת הריון", פיתוח מודלים אשר מזהים את ההדבקה של הנגיף תוך התחשבות בהתנהגות האנושית בכל אזור בו הם מיושמים, שימוש בבינה מלאכותית להאצת תהליך מציאת למצוא את חלקי הנגיף הגורמים להפעלת התגובה החיסונית, המשך מחקר ופיתוח של תרופות אנטי ויראליות לטובת האוכלוסיה אשר באופן בלתי נמנע תחלה גם אם התחסנו, שימוש נרחב יותר ברובוטים במחלקות בהן מאושפזים חולים עם מחלות מדבקות למניעת הדבקה בקרב אנשי הצוות ואף שימוש ברובוטים אפילו במערכי הבדיקות.
  • בהצהרה שפורסמה לאחרונה על ידי התכנית להגנת הסביבה של האו"ם עלתה העובדה שכמעט כל הפנדמיות הגדולות המתועדות לרבות הנוכחית והשפעת הספרדית נגרמו על ידי "העברה זואנוטית" (פתוגן אשר מועבר מחיה אשר נושאת אותו באופן טבעי לבני אדם). זאת בשל מגוון גורמים אשר אינם בהכרח קשורים זה לזה, בניהם אובדן בתי גידול טבעיים עקב כריתת יערות, והצמיחה המהירה של גידול בעלי חיים לטובת האכלת מדינות מתועשות. אלו מביאות לכך שאוכלוסיות בעלי חיים נמצאות במגע תכוף יותר עם אנשים. הוועדה העלתה את הנושא בין היתר עקב חשיבותו במניעת מגיפות עתידיות.
  • בכתבה שפורסמה ב Wall Street Journal הוצעו מספר צעדים דחופים שעל העולם לנקוט על מנת להגיע מוכן יותר למגיפה הבאה ,העיקריים שבניהם:
  1. מודל 7-1-7: כל מדינה אמורה להיות מסוגלת לזהות כל התפרצות חשודה חדשה בתוך שבעה ימים מיום הופעתה, להתחיל לחקור את האירוע תוך יום אחד, לדווח על כך ואז לפעול בתגובה יעילה – המוגדרת על ידי אמות מידה ברורות וספציפיות לפתוגנים שונים – בתוך שבעה ימים.
  2. לחזק את היכולת של מדינות להתכונן ולהגיב: התגובות הטובות ביותר בשעת חירום מסופקות על ידי גופים חזקים ומתוקצבים מספיק ביום-יום אשר יש ביכולתם להגביר את תגובתם בשעת חירום. לעיתים קשה לראות את הצורך לתקצב גופים כדוגמת ה-CDC ו-WHO בשגרה, אך השנה האחרונה הוכיחה שצעד כזה הוא הכרחי.
  3. במקרה של פנדמיה עולמית, יש להעניק סמכות לגופים בקנה מידה עולמי להתמודד איתן: בתור הסוכנות המובילה של האו"ם לבריאות הציבור העולמית, WHO מצטייר כעוגן החיוני למאמצים כאלה. לארגון יש מגבלות ברורות: לעתים קרובות הוא תוקצב פחות, היה חסר יכולת ונרתע מלבקר ממשלות. אך עודנו ממלא כמה תפקידים הכרחיים: מתן הנחיות מבוססות ראיות לבריאות הציבור, מתן פלטפורמה לשיתוף פעולה בינלאומי, מעקב גלוי אחר נתונים ועזרה למדינות לחזק את מאמצי בריאות הציבור שלהן. נקודה אשר הודגשה מספר פעמים היא שיתוף מידע חיוני בין מדינות שונות אשר יתאפשר בקלות במקרה בו גוף כמו WHO מנהל את התפרצות המגפה.

    מקורות:

    https://www.npr.org/sections/goatsandsoda/2020/12/31/952378157/by-the-numbers-the-year-in-the-pandemichttps://www.statista.com/statistics/1104709/coronavirus-deaths-worldwide-per-million-inhabitants/https://www.bbc.com/news/world-asia-53274085https://www.nytimes.com/2021/01/12/health/coronavirus-immunity-future.htmlhttps://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32291278/https://science.sciencemag.org/content/371/6530/741https://blogs.worldbank.org/voices/2020-year-review-impact-covid-19-12-chartshttps://www.wickedlocal.com/story/saugus-advertiser/2021/02/12/senate-creating-committee-weigh-post-pandemic-future/6725232002/https://www.berkshireeagle.com/news/local/mass-senate-creating-committee-to-weigh-post-pandemic-future/article_edae4692-6c9f-11eb-a283-935a4356e8cc.htmlhttps://theconversation.com/no-more-acting-like-stunned-mullets-bigger-better-faster-responses-needed-to-meet-future-bio-threats-154719https://www.todayonline.com/singapore/parliamentary-committee-report-flags-public-governance-risks-fight-against-covid-19https://spectrum.ieee.org/biomedical/devices/heres-how-we-prepare-for-the-next-pandemichttps://www.wsj.com/articles/will-we-be-ready-for-the-next-pandemic-11613145677https://www.nytimes.com/2020/12/09/business/dealbook/covid-vaccine-policy-debate.html
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook