סיכום שנה לקורונה

המגיפה הנוכחית, אשר החלה בשלהי שנת 2019, בהוואן שבסין והתפשטה אט אט לכל העולם, לימדה אותנו מספר שיעורים חשובים, החל בהיכרות מעמיקה יותר עם צרכי מערכת הבריאות ומוכנותה להתמודדות עם תחלואה בהיקפים כה גדולים, עד לצורך בהסתגלות למציאות משתנה וחשיבותה של גמישות ויכולת ביצוע שינויים מהירים בהתאם לתחלואה, וכלה ביכולתו הבלתי רגילה של מחקר מואץ ושיתופי פעולה מסביב לעולם להוביל לתגליות חסרות תקדים ואף פיתוח חיסונים.

המירוץ בין המוטציות לחיסונים

במהלך החודשים האחרונים אנו חווים התפרצות של וריאנטים שונים של נגיף ה-SARS-CoV-2, כשמונחים כמו הוריאנט הבריטי, הדרום אפריקאי או הברזילאי הפכו מוכרים וידועים לחלקים נרחבים מהציבור, ומעוררים שאלות אודות המשך התפרצות המגיפה. במקביל להתפרצויות אלה אנו עדים לאחת מההצלחות הגדולות של עולם המדע בעשרות השנים האחרונות, מבצע פיתוח חיסונים ומתן של מיליוני מנות חיסון ברחבי העולם.

התפתחות וריאנטים של נגיף SARS-CoV-2 וילדים – האם ילדים נמצאים בסיכון מוגבר ?

מצבם של ילדים ובני נוער במהלך מגיפת ה-SARS-CoV-2 מורכב ביותר. מחד, ידוע כי ילדים חולים פחות כתוצאה מהנגיף, ומאידך יכולים לשאת אותו, לפתח סימפטומים ואף להעביר את הנגיף לאחרים. הסיבות להבדל בין התבטאות המחלה אצל ילדים ואצל מבוגרים אינה ידועה לגמרי, אך ישנן השערות שונות. ראשית, על מנת שהנגיף ייכנס לגוף עליו להשתמש בקולטן בשם ACE-2, אשר נמצא במערכת הנשימה, נמצא בשכיחות מופחתת אצל ילדים, ופוחת ככל שהם צעירים יותר. השערה נוספת היא כי מערכת החיסון של הילדים יודעת להתמודד בצורה טובה יותר כנגד הנגיף, בין אם על ידי תגובה מהירה יותר, ובין אם על ידי כיוון ההגנה החיסונית כנגד מנגנון הכניסה של הנגיף ולא כנגד חלקים אחרים שלו. בנוסף, העובדה כי ילדים מדביקים פחות מהווה גם היא שאלה פתוחה נכון להיום, והשערות שונות גורסות כי הדבר נגרם לאור ריאות קטנות יותר אשר יכולות להפריש פחות טיפות אירוסול מדבקות, או לאור העובדה שילדים מציגים פחות סימפטומים.

השוואה בין מנגנוני החיסונים לקורונה, mRNA או חי מוחלש

המגיפה הנוכחית, אותה הביא נגיף ה-SARS-CoV-2 הפתיעה את העולם ואילצה אותנו להתמודד עם התפשטות הנגיף בדרכים מגוונות, כאשר אחד מן ההישגים העיקריים בהתמודדות עם המגיפה הוא מבצע החיסונים המתקיים כעת במדינות רבות בעולם, ובראשן בישראל. ניסיונות מאומצים לפיתוח חיסון יעיל כנגד הנגיף נעשו במעבדות רבות ברחבי העולם והניבו תוצאות מרשימות בטווחי זמנים שטרם פגשנו קודם, עד ההגעה לתחילת מבצעי החיסונים אשר החלו להתבצע החל מחודש דצמבר של שנת 2020. נכון לכתיבת שורות אלו בתאריך 05.02.2021, מדינת ישראל ניצבת בצמרת הדירוג העולמי של אחוז מתחסנים ביחס לאוכלוסייה כשיותר מ-38% מאזרחי המדינה קיבלו לפחות מנת חיסון אחת, וכ-22% מהאוכלוסייה קיבלו שתי מנות חיסון.

שאננות המתחסנים

מעל ל-50 מיליון אנשים ברחבי העולם כבר התחסנו כנגד נגיף ה- SARS-CoV-2 , כאשר בישראל מס' המתחסנים עומד על למעלה מ-4.5 מיליון אנשים, עם שיעור המתחסנים (ל-100 איש) הגבוה בעולם.
עיני רבים בעולם נשואות למבצע החיסונים המתקיים בימים אלו, מתוך תקווה שנוכל לשוב ולנהל אורח חיים ושגרה כפי שנהגנו טרם המגיפה. ממצאי המחקרים הקליניים שנעשו בעת פיתוח החיסונים והממצאים המצטברים מחיסון האוכלוסייה בעולם מאפשרים מקום לאופטימיות זהירה ויתכן כי לא רחוק היום בו נחזור לשגרה.

מוטציות, חיסונים ומה שביניהם – על הוריאנטים החדשים שהתגלו בחודשיים האחרונים ומה ידוע בנוגע להשפעתם על יעילות החיסון?

בחודשים האחרונים התגלו וריאנטים חדשים של נגיף ה-SARS-CoV-2 אשר פיתחו מוטציות העלולות להשפיע על כושר ההדבקה ויכולת ההתחמקות של הנגיף ממערכת החיסון.
הסברה המקובלת כיום בקרב מומחים בתחום גורסת כי החיסונים הנמצאים כיום בשימוש בעולם (ובכלל זה החיסון של פייזר ושל מודרנה) יהיו אפקטיביים (לכל הפחות במידה מסוימת) גם כנגד הוריאנטים החדשים.

חיסון מדוכאי החיסון – האם יש לחסן קבוצה זו? האם החיסון בטוח עבור אנשים עם מחלות רקע?

אמ;לק – על פי ההמלצה הרשמית היום, אין מניעה ואף מומלץ לחסן אנשים הנחשבים מדוכאי חיסון. חולים אלה נמצאים בסיכון מוגבר לפיתוח סיבוכים ותמותה מ-COVID-19, ולכן על אף שקיים חשש שהם לא יפתחו תגובה יעילה כנגד הוירוס, מומלץ לחסנם, ובמידת האפשר לחסן את בני ביתם.
קשה היה לפספס את ההודעות המרגשות בתקשורת אודות יעילות חיסוני ה-mRNA כנגד וירוס הקורונה החדש. חיסונים שכבר החלו לתת בשבוע האחרון לצוותים הרפואיים ולאנשים הנמצאים בקבוצות סיכון (האוכלוסיה המבוגרת ובעלי מחלות רקע) החפצים בכך. יחד עם זאת, לאור תהליך הפיתוח והאישור המהירים של החיסון והטכנולוגיה החדשה עליה הוא מתבסס, עולים גם חששות בקרב רבים, ובפרט בקרב אוכלוסיות עם מחלות רקע הקשורות בדרך כזו או אחרת בהחלשה של מערכת החיסון.

ממצאים ריאתיים אצל מחלימים מנגיף SARS-CoV-2

"אני לא יודעת מי צריך לשמוע את זה, אבל ריאות לאחר החלמה ממחלת COVID-19 נראות גרוע יותר מכל ריאות של מעשנים שאי פעם ראינו". מילים אלו נכתבו בטוויטר על ידי ד"ר בריטני באנקהד-קנדל (Dr. Brittany Bankhead-Kendall), מנתחת מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת טקסס-טק (Texas Tech University Health Sciences Center) המתמחה בניתוחי טראומה. לדבריה של ד"ר באנקהד-קנדל, בעוד שמוקד ההתעניינות נכון להיום הוא רק הניסיון להגביר את ההישרדות מהמחלה הנגרמת על ידי הנגיף SARS-CoV-2, יש לתת דגש גם על המחלימים, אשר צפויים לסבול מקשיים מרובים לאחר החלמתם.

סקירת מדיניות החיסונים בעולם, שאלת מתן החיסון השני

לאחרונה עלתה על הפרק השאלה האם ניתן לדחות את קבלת מנת החיסון השניה כנגד COVID-19, או לשלב בין מנות חיסון מחברות תרופות שונות הנמצאות במלאי. הנושא עוסק בשאלה האם יעיל יותר לחסן אוכלוסיה נרחבת בזמן קצר, תוך פשרה על יעילות החיסון לטווח הארוך, או לחסן מספר מועט של אנשים בהתאם להוראות היצרן.
על מנת לענות על השאלה בנוגע לדחיית מנת החיסון השניה כנגד COVID-19, בראש ובראשונה נציג את תוצאות המחקרים עליהם מתבסס האישור שניתן לחיסונים.

חיסונים נזרקו לפח – מחדל או תוצאה צפוייה מראש?

מבצע החיסונים כנגד נגיף ה-SARS-CoV-2 אשר החל בישראל בתאריך 20.12.20, נמשך בימים אלה במלוא המרץ. ארגונים שונים, בכללם משרד הבריאות, קופות החולים, בתי החולים ומועצות מקומיות מאחדים כוחות ומציגים נכון לזמן זה תוצאות מרשימות למדי בחיסון האוכלוסייה כנגד הנגיף שגרם למותם של מעל ל- 1.8 מיליון אנשים ברחבי העולם. נכון לתאריך 30.12.20, ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם מבחינת כמות החיסונים הניתנת ביחס לגודל האוכלוסייה, כאשר בממוצע על כל 100 אזרחים, התחסנו כ-9.1 במנה הראשונה של החיסון. ממצאים אלו הושגו בעזרת חיסונם של מעל ל-790,000 ישראלים, מתוך כ- 6 מיליון חיסונים אשר ניתנו עד לתאריך זה ברחבי העולם כולו.