ביופידבק: טיפול חדשני לעצירות ללא סיכונים וללא תופעות לוואי

הסובלים מעצירות מופנים בדרך כלל לשינויי הרגלים שקשה ליישם, או לתרופות הכרוכות לרוב בתופעות לוואי לא נעימות. זה לא חייב להיות ככה - החוקרת נועה גוזנר וד"ר ליאור זורניצקי מספרים על שיטה מבטיחה שעשויה להביא הקלה למקרים רבים.

עצירות היא התלונה השכיחה ביותר הקשורה במערכת העיכול, ותחושתה כנראה מוכרת לרובנו. ההגדרה הרפואית היא שינוי באופי היציאות, אשר עשוי לכלול חוסר נוחות וירידה בתדירות היציאות, כמות צואה מועטה או קשה מהרגיל.

עצירות עלולה להטריד כל אחד בכל שלב בחיים, אך קיימים מספר גורמי סיכון ידועים כמו גיל מבוגר, העדר פעילות גופנית ותזונה לא מאוזנת, והיא שכיחה יותר אצל נשים לעומת גברים. מיעוט מהאנשים יחווה עצירות כרונית, אשר מוגדרת כעצירות ממושכת, המופיעה במשך יותר מ-25% מהזמן, במהלך שלושה חודשים. 

בכתבה זו נדון בסוג מסוים של עצירות נקרא ‘אניזמוס’ (Anismus), והוא נובע מחוסר תיאום בין השרירים והעצבים ברצפת האגן, אשר בין השאר מניעים את מערכת העיכול.  למשל, כאשר השרירים האחראיים על הסוגרים אינם נרפים כראוי, מתקבל קושי בהעברת היציאה (Hypertonic pelvic floor). בשלב זה, הסיבה לכשל זה אינה מובנת במלואה, אך קיימים גורמי סיכון כמו תסמונת המעי הרגיז, זמן מעבר מוארך (slow colonic transit time), הפרעות נפשיות ועוד. 

קיימים טיפולים רבים לעצירות אשר כוללים בראש ובראשונה שינוי אורחות חיים, למשל הקפדה על פעילות גופנית סדירה ושמירה על שעות התרוקנות קבועות, בעיקר בשעתיים הראשונות להתעוררות, וכחצי שעה לאחר ארוחה. בנוסף קיים מגוון של פתרונות תרופתיים, בראשם משלשלים ומרככי צואה וכן תרופות ייעודיות. במקרים חריגים במיוחד קיימות גם אופציות ניתוחיות, אך אף אחת מהאפשרויות אינה קלה ליישום או נטולת סיכונים. 

בשנים האחרונות הטיפול בביופידבק – משוב גופני בעברית – הולך וצובר תאוצה עבור אינדיקציות רבות. בין השאר, הגישה נחקרת ומיושמת כטיפול אפשרי לעצירות פונקציונלית. השיטה מבוססת על לימוד ופיתוח מודעות ושליטה בתהליכים בגוף מתוך משוב המתקבל מנתונים כמו קצב לב, נשימה, הזעה, כיווץ שרירים, טמפרטורה ועוד. במהלך הפעילות, המטופל מחובר לאלקטרודות בקרה שאינן גורמות כאב, והנתונים המתקבלים ממערכות הגוף השונות מוצגים לו על מסך. קיימות שיטות אימון שונות שלהן תוצאות מגוונות, אך ככלל ממצאים ממחקרים קודמים מצביעים על שיפור בקרב יותר מ-50% מהמטופלים הסובלים מעצירות על רקע דיסנרגיה.  

מחקר שבוצע עם בקרת אקראיות (randomized controlled trial-RCT)  בחן את יעילות הביופידבק בהשוואה לטיפול דמה וכן בהשוואה לטיפול סטנדרטי ב-77 משתתפים שסבלו מעצירות על רקע דיסנרגיה: 28 משתתפים בקבוצת הביופידבק, 25 מטופלים בקבוצת טיפול הדמה והשאר בקבוצת הטיפול הסטנדרטי. המשתתפים סבלו מעצירות במשך 17 שנים בממוצע קודם לניסוי. תוצאות המחקר הדגימו הבדל מובהק סטטיסטית במספר תנועות המעיים הספונטניות (complete spontaneous bowel movements) לטובת קבוצת הביופידבק בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות, כלומר ניכרה הפחתה מובהקת בעצירות. המשתתפים בניסוי קבוצת הביופידבק גם הביעו שביעות רצון רבה יותר, בהשוואה למשתתפים בקבוצות האחרות.

מחקר נוסף בחן את יעילות הטיפול לטווח ארוך יותר. 13 משתתפים שסבלו מעצירות על רקע דיסנרגיה טופלו בביופידבק, ו-13 נוספים קיבלו טיפול סטנדרטי על פני שנה. גם במחקר זה, הודגם שיפור מובהק במספר תנועות המעיים ובמדדי תנועתיות מעי נוספים בקבוצת הביופידבק במהלך שנת המעקב.

אחד היתרונות הגדולים של שיטת הביופידבק טמון בעובדה כי היא אינה כרוכה בכאבים, ולמעשה נטולת כל תופעות לוואי עבור המטופל – לעומת רבות מהתרופות הקיימות לטיפול בעצירות. המגבלות העיקריות של המחקרים שבחנו את השימוש בביופידבק נעוצות בטווח המעקב הקצר יחסית, והעובדה שהם בוצעו עם קבוצות מטופלים קטנות למדי ועל כן ייתכן ויישום המסקנות שלהם לאוכלוסייה רחבה של חולים עדיין בעייתי. 

לסיכום, שיטת הביופידבק עשויה להביא לשיפור משמעותי באיכות חייהם של אנשים רבים הסובלים מעצירות. הטיפול באמצעות ביופידבק הוא יעיל ואינו כרוך בתופעות לוואי משמעותיות. יש להקפיד ולבצע את

Need Help?