לאורך החודשים האחרונים, מתנהל בישראל וברחבי העולם מבצע חיסונים משמעותי בו חולקו מיליונים רבים של מנות חיסון, כאשר נכון לתאריך 24.2.2021, בישראל בלבד חולקו מעל ל-7.8 מיליון מנות. לפי נתונים המדווחים בישראל, ישנה ירידה בהיקף התחלואה בנגיף SARS-CoV-2, ונכון לתאריך 24.2.2021 היו בישראל כ- 414 נדבקים יומיים על כל מיליון תושבים, לאחר תקופת שיא באמצע ינואר כאשר דווח על ממוצע של כמעט 1,000 נדבקים יומיים על כל מיליון תושבים.

במהלך חודש ספטמבר 2020, התגלה לראשונה הוריאנט הבריטי של נגיף ה-SARS-CoV-2. הוריאנט, אשר מוכר גם בשם B.1.1.7, ידוע כמדביק יותר בכ-50% מאשר הנגיף המקורי, ועדויות סותרות סופקו אודות מידת האלימות שלו.

המגיפה הנוכחית, אשר החלה בשלהי שנת 2019, בהוואן שבסין והתפשטה אט אט לכל העולם, לימדה אותנו מספר שיעורים חשובים, החל בהיכרות מעמיקה יותר עם צרכי מערכת הבריאות ומוכנותה להתמודדות עם תחלואה בהיקפים כה גדולים, עד לצורך בהסתגלות למציאות משתנה וחשיבותה של גמישות ויכולת ביצוע שינויים מהירים בהתאם לתחלואה, וכלה ביכולתו הבלתי רגילה של מחקר מואץ ושיתופי פעולה מסביב לעולם להוביל לתגליות חסרות תקדים ואף פיתוח חיסונים.

במהלך החודשים האחרונים אנו חווים התפרצות של וריאנטים שונים של נגיף ה-SARS-CoV-2, כשמונחים כמו הוריאנט הבריטי, הדרום אפריקאי או הברזילאי הפכו מוכרים וידועים לחלקים נרחבים מהציבור, ומעוררים שאלות אודות המשך התפרצות המגיפה. במקביל להתפרצויות אלה אנו עדים לאחת מההצלחות הגדולות של עולם המדע בעשרות השנים האחרונות, מבצע פיתוח חיסונים ומתן של מיליוני מנות חיסון ברחבי העולם.

מצבם של ילדים ובני נוער במהלך מגיפת ה-SARS-CoV-2 מורכב ביותר. מחד, ידוע כי ילדים חולים פחות כתוצאה מהנגיף, ומאידך יכולים לשאת אותו, לפתח סימפטומים ואף להעביר את הנגיף לאחרים. הסיבות להבדל בין התבטאות המחלה אצל ילדים ואצל מבוגרים אינה ידועה לגמרי, אך ישנן השערות שונות. ראשית, על מנת שהנגיף ייכנס לגוף עליו להשתמש בקולטן בשם ACE-2, אשר נמצא במערכת הנשימה, נמצא בשכיחות מופחתת אצל ילדים, ופוחת ככל שהם צעירים יותר. השערה נוספת היא כי מערכת החיסון של הילדים יודעת להתמודד בצורה טובה יותר כנגד הנגיף, בין אם על ידי תגובה מהירה יותר, ובין אם על ידי כיוון ההגנה החיסונית כנגד מנגנון הכניסה של הנגיף ולא כנגד חלקים אחרים שלו. בנוסף, העובדה כי ילדים מדביקים פחות מהווה גם היא שאלה פתוחה נכון להיום, והשערות שונות גורסות כי הדבר נגרם לאור ריאות קטנות יותר אשר יכולות להפריש פחות טיפות אירוסול מדבקות, או לאור העובדה שילדים מציגים פחות סימפטומים.

המגיפה הנוכחית, אותה הביא נגיף ה-SARS-CoV-2 הפתיעה את העולם ואילצה אותנו להתמודד עם התפשטות הנגיף בדרכים מגוונות, כאשר אחד מן ההישגים העיקריים בהתמודדות עם המגיפה הוא מבצע החיסונים המתקיים כעת במדינות רבות בעולם, ובראשן בישראל. ניסיונות מאומצים לפיתוח חיסון יעיל כנגד הנגיף נעשו במעבדות רבות ברחבי העולם והניבו תוצאות מרשימות בטווחי זמנים שטרם פגשנו קודם, עד ההגעה לתחילת מבצעי החיסונים אשר החלו להתבצע החל מחודש דצמבר של שנת 2020. נכון לכתיבת שורות אלו בתאריך 05.02.2021, מדינת ישראל ניצבת בצמרת הדירוג העולמי של אחוז מתחסנים ביחס לאוכלוסייה כשיותר מ-38% מאזרחי המדינה קיבלו לפחות מנת חיסון אחת, וכ-22% מהאוכלוסייה קיבלו שתי מנות חיסון.

מעל ל-50 מיליון אנשים ברחבי העולם כבר התחסנו כנגד נגיף ה- SARS-CoV-2 , כאשר בישראל מס' המתחסנים עומד על למעלה מ-4.5 מיליון אנשים, עם שיעור המתחסנים (ל-100 איש) הגבוה בעולם.
עיני רבים בעולם נשואות למבצע החיסונים המתקיים בימים אלו, מתוך תקווה שנוכל לשוב ולנהל אורח חיים ושגרה כפי שנהגנו טרם המגיפה. ממצאי המחקרים הקליניים שנעשו בעת פיתוח החיסונים והממצאים המצטברים מחיסון האוכלוסייה בעולם מאפשרים מקום לאופטימיות זהירה ויתכן כי לא רחוק היום בו נחזור לשגרה.

בחודשים האחרונים התגלו וריאנטים חדשים של נגיף ה-SARS-CoV-2 אשר פיתחו מוטציות העלולות להשפיע על כושר ההדבקה ויכולת ההתחמקות של הנגיף ממערכת החיסון.
הסברה המקובלת כיום בקרב מומחים בתחום גורסת כי החיסונים הנמצאים כיום בשימוש בעולם (ובכלל זה החיסון של פייזר ושל מודרנה) יהיו אפקטיביים (לכל הפחות במידה מסוימת) גם כנגד הוריאנטים החדשים.

אמ;לק – על פי ההמלצה הרשמית היום, אין מניעה ואף מומלץ לחסן אנשים הנחשבים מדוכאי חיסון. חולים אלה נמצאים בסיכון מוגבר לפיתוח סיבוכים ותמותה מ-COVID-19, ולכן על אף שקיים חשש שהם לא יפתחו תגובה יעילה כנגד הוירוס, מומלץ לחסנם, ובמידת האפשר לחסן את בני ביתם.
קשה היה לפספס את ההודעות המרגשות בתקשורת אודות יעילות חיסוני ה-mRNA כנגד וירוס הקורונה החדש. חיסונים שכבר החלו לתת בשבוע האחרון לצוותים הרפואיים ולאנשים הנמצאים בקבוצות סיכון (האוכלוסיה המבוגרת ובעלי מחלות רקע) החפצים בכך. יחד עם זאת, לאור תהליך הפיתוח והאישור המהירים של החיסון והטכנולוגיה החדשה עליה הוא מתבסס, עולים גם חששות בקרב רבים, ובפרט בקרב אוכלוסיות עם מחלות רקע הקשורות בדרך כזו או אחרת בהחלשה של מערכת החיסון.

"אני לא יודעת מי צריך לשמוע את זה, אבל ריאות לאחר החלמה ממחלת COVID-19 נראות גרוע יותר מכל ריאות של מעשנים שאי פעם ראינו". מילים אלו נכתבו בטוויטר על ידי ד"ר בריטני באנקהד-קנדל (Dr. Brittany Bankhead-Kendall), מנתחת מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת טקסס-טק (Texas Tech University Health Sciences Center) המתמחה בניתוחי טראומה. לדבריה של ד"ר באנקהד-קנדל, בעוד שמוקד ההתעניינות נכון להיום הוא רק הניסיון להגביר את ההישרדות מהמחלה הנגרמת על ידי הנגיף SARS-CoV-2, יש לתת דגש גם על המחלימים, אשר צפויים לסבול מקשיים מרובים לאחר החלמתם.

לאחרונה עלתה על הפרק השאלה האם ניתן לדחות את קבלת מנת החיסון השניה כנגד COVID-19, או לשלב בין מנות חיסון מחברות תרופות שונות הנמצאות במלאי. הנושא עוסק בשאלה האם יעיל יותר לחסן אוכלוסיה נרחבת בזמן קצר, תוך פשרה על יעילות החיסון לטווח הארוך, או לחסן מספר מועט של אנשים בהתאם להוראות היצרן.
על מנת לענות על השאלה בנוגע לדחיית מנת החיסון השניה כנגד COVID-19, בראש ובראשונה נציג את תוצאות המחקרים עליהם מתבסס האישור שניתן לחיסונים.

מבצע החיסונים כנגד נגיף ה-SARS-CoV-2 אשר החל בישראל בתאריך 20.12.20, נמשך בימים אלה במלוא המרץ. ארגונים שונים, בכללם משרד הבריאות, קופות החולים, בתי החולים ומועצות מקומיות מאחדים כוחות ומציגים נכון לזמן זה תוצאות מרשימות למדי בחיסון האוכלוסייה כנגד הנגיף שגרם למותם של מעל ל- 1.8 מיליון אנשים ברחבי העולם. נכון לתאריך 30.12.20, ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם מבחינת כמות החיסונים הניתנת ביחס לגודל האוכלוסייה, כאשר בממוצע על כל 100 אזרחים, התחסנו כ-9.1 במנה הראשונה של החיסון. ממצאים אלו הושגו בעזרת חיסונם של מעל ל-790,000 ישראלים, מתוך כ- 6 מיליון חיסונים אשר ניתנו עד לתאריך זה ברחבי העולם כולו.

אמ;לק – על פי ההמלצה הרשמית היום, אין מניעה ואף מומלץ לחסן אנשים הנחשבים מדוכאי חיסון. חולים אלה נמצאים בסיכון מוגבר לפיתוח סיבוכים ותמותה מ-COVID-19, ולכן על אף שקיים חשש שהם לא יפתחו תגובה יעילה כנגד הוירוס, מומלץ לחסנם, ובמידת האפשר לחסן את בני ביתם.

הנגיף SARS-CoV-2 הינו וירוס RNA, ומוטציות בעת שיכפולו הינן דבר צפוי. רובן המוחלט אינן בעלות משמעות.
המוטציה VUI-202012/01 (Variant Under Investigation) הינה למעשה סט של 17 שינויים, כשהמשמעותי ביותר מביניהם הינו N501Y, בחלבון ה-Spike המסייע לנגיף להיקשר לקולטני האדם.
קשה להעריך האם הוריאנט חדש הינו "מסוכן" יותר מקודמיו.

רבים מאיתנו שמעו כי חיסונים שונים נגד נגיף SARS-CoV-2 מתקדמים לקראת אישור ואף התחילו להינתן בצורה שאינה מחקרית, כמו למשל בבריטניה. אבל מה אנחנו באמת יודעים על החיסונים? מה הטכניקה עליה הם נשענים, מה אומרים אחוזי היעילות אותם מציגות החברות המפתחות, ומיהן האוכלוסיות שצפויות להנות מהאפשרות להתחסן?
בפוסט זה אסקור מידע לגבי מספר חיסונים אשר נמצאים בשלבים מתקדמים מבחינת פיתוחם, ומה הם השלבים אשר נותרו עד לאישורם של החיסונים.

כשנשאלת השאלה מה האתגר הכי גדול בחיסון אוכלוסיית העולם כנגד נגיף SARS-CoV-2, רבים עשויים לענות כי פיתוחו של חיסון מעמיד את האתגר המשמעותי ביותר. ניסיון לפתח חיסונים בטוחים ויעילים כנגד הנגיף הקטלני, אשר גרם למגיפה העולמית, אכן מהווה אתגר משמעותי עבור עולם המדע. רבות דווח על הניסיונות לעמוד באתגר זה ולפתח חיסונים יעילים, כשכמה דוגמאות הן הכרזותיהן של החברות פייזר (Pfizer) ומודרנה (Moderna), כמו גם ההכרה העולמית להן זכו הודעות אלה.

19.2.2020 היה יום חג בעיר ברגמו בצפון איטליה. ביום זה התקיים משחק שמינית גמר ליגת האלופות בכדורגל בין אטלנטה, קבוצת הכדורגל המקומית, לבין הקבוצה הספרדית ולנסיה. המשחק התקיים באיצטדיון סאן סירו במילאנו, מהערים המרכזיות בצפון איטליה, ונכחו בו יותר מ-40 אלף צופים. המשחק, אשר נגמר בניצחון מוחץ של הקבוצה האיטלקית, היה לפי ראש עיריית ברגמו "פצצה ביולוגית" ואבן דרך משמעותית בהתפרצות מגיפת SARS-CoV-2 בצפון איטליה.

המגיפה העולמית אותה אנו חווים ונגרמה כתוצאה מהנגיף SARS-CoV-2, הצריכה גורמים שונים לפתח דרכים להתמודדות עם התפשטות הנגיף. הרבה מהאתגרים אשר יצרה המגיפה הונחו לפתחו של עולם המדע, הן בנוגע להבנה בסיסית של הנגיף ותכונותיו והן בנוגע לאפשרויות השונות למיגורו. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר היה ועודנו נושא הבדיקות למציאת הנשאים והחולים. האתגר אף מתעצם לנוכח העובדה כי על הבדיקות לספק מענה למיליוני חולים ונשאים, כאשר נכון להיום יותר מ-54 מיליון אנשים התגלו כנשאים של הנגיף. בנוסף, על הבדיקות להיות עד כמה שאפשר מדויקות, זולות ומהירות.

האם שאלתם את עצמכם לאחרונה לאן נעלמו מדינות המזרח? או יותר נכון – מדוע הן נעלמו מהכותרות? נראה כי הסיבה העיקרית לכך היא שמדינות אלה חוות גל שני (או שלישי אם תרצו) הרבה יותר מתון מאשר הרבה מדינות מערביות. מדינות רבות, כגון ויאטנם, טייואן, תיאלנד, דרום קוריאה, יפן, סין, סינגפור ועוד, רושמות בימים אלה נתוני תחלואה נמוכים למדי, וכן נתוני תמותה נמוכים בצורה מרשימה. המצב הזה מרשים עוד יותר, כאשר לוקחים בחשבון שבחלק ממדינות אלה מערכת הבריאות אינה מאוד מפותחת ביחס למדינות המערב.

רבים שמעו השבוע על ההכרזה של החברות פייזר (Pfizer) וביונטק (BioNTech), כי ישנן תוצאות ביניים חיוביות בנוגע לפיתוח חיסון כנגד נגיף SARS-CoV-2. ההכרזה מהווה צעד משמעותי במאבק למציאת דרכי פתרון למגיפה, צעד אשר עשוי להוות פריצת דרך מדעית אשר תקרב אותנו לחיים כפי שהכרנו קודם. בפוסט זה אציג בקצרה את עיקרי המסרים מההכרזה של פייזר וביונטק, כמו גם את השפעתם על תחומי חיים אחרים והאתגרים שעדיין ניצבים לפני שניתן יהיה להפיץ חיסון זה ברחבי העולם.

מגיפת COVID-19 גרמה לאנשים רבים להתמודד חששות ופחד מהבלתי נודע, הן מבחינה רפואית והן מבחינה כלכלית וחברתית. במקביל לאנשים פרטיים, המגיפה חייבה גם מנהיגי מדינות להתמודד עם האתגר המפתיע, אשר יש לו השלכות משמעותיות עבור בריאות ורווחת האזרחים, כמו גם השלכות כלכליות קצרות וארוכות טווח. כמובן, שעבור כלל המנהיגים, לדרך התמודדותם עם האתגר, יש השפעה מכרעת לגבי המשך תפקידם והאופן בו הם נתפסים על ידי אזרחי מדינתם. בפוסט זה נסקור את המדיניות ודרכי פעולה בהם בחרו ארבעה מנהיגים ברחבי העולם, ואת ההשפעה שלהן על הפופולריות של אותם מנהיגים.