אילו מדינות כבר חוו אותו, מה אפשר לעשות בכדי להימנע ממנו, והאם בדיקות חדשות יאפשרו לנו בקרוב לשלוט על קצב ההדבקה באוכלוסיה בצורה יעילה יותר?

התשובה לכך, ובכן, עוד לא ידועה לגמרי, אך נסקור היום את הסוגיות המרכזיות שיש עוד לפתור אותן, וגם את מה שכן ידוע עד כה.

כיום, מעל 100 חיסונים שונים לנגיף הקורונה נמצאים בתהליכי פיתוח. בפוסט זה ננסה להבין איך עובד חיסון, מה ההבדל בין סוגי החיסונים השונים, ואיזה חיסונים מכל סוג נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים?

לקראת החזרה לשגרה היחסית בגנים ובבתי הספר ולאור פרסום דו"ח גרטנר, הרבה הורים שואלים האם נכון להחזיר את ילדיהם למסגרת זו בשלב זה של המגיפה, ועד כמה החזרה לשגרה מעמידה את הילדים והמשפחות בסכנה. בפוסט הזה נסקור את כל הידוע בנוגע לאיך המחלה משפיעה על ילדים, מה תפקידם בשרשרת ההדבקה ומה ידוע על הסיכון שבחזרה לשגרת הלימודים.

בשבועות האחרונים שמענו על טיפול מוצלח בתאי גזע של חברה ישראלית שתוצאותיו מבטיחות "100% הצלחה". בפוסט הזה נסביר יותר על מהם תאי גזע ומדוע כל כך הרבה חברות החלו ניסויים קליניים בשימוש בתאים אלו עבור חולי COVID-19.

רופאים מרחבי העולם מעלים את ההשערה כי השימוש במכונות הנשמה בטיפול בחולי COVID-19 אגרסיבי ואף עשוי להזיק לחולים. לטענתם, במקרים רבים משתמשים במכונות בשלב מוקדם מדי, מה שיכול לגרום יותר נזק מתועלת. בפוסט זה נסקור את הגישה הטיפולית שרווחה בקרב צוותי הרפואה במוקדי ההתפרצות הראשוניים ולצד זאת נביא את ההשערות והגישות החדשות המגיעות מפי רופאים מרחבי העולם.

לאחרונה שמענו על כך שכמות בדיקות הקורונה בארץ מצטמצמת ובמקביל הוזכר כי בקרוב יתחילו לבצע גם בדיקות סרולוגיות לבדיקת חסינות. בפוסט הזה נסביר קצת יותר על בדיקות אלו, מדוע לא התחילו לבצע אותן כבר בתחילת ההתפרצות בארץ ומה הן יכולות ללמד אותנו על COVID-19 ומערכת החיסון.

עם התפשטות הנגיף ברחבי העולם, אנו מגלים יותר ויותר על מאפייני המחלה COVID19 ונחשפים למידע חדש בנוגע לתפקידיה השונים של מערכת החיסון. בכל יום אנו שומעים על סערת ציטוקינים, הפקת נוגדנים ממחלימים ועל תרופות שמדכאות או מגבירות את תגובת מערכת החיסון במהלך המחלה והגיע הזמן לעשות קצת סדר בנושא. נתחיל מהיכרות עם מערכת החיסון ולאחר מכן נצלול למעורבותה במחלה.

ישנן הרבה סיבות בעד ונגד שימוש במסכה במרחב הציבורי, אך חשוב לזכור ולהפנים כי האמצעי העיקרי למניעת התפשטות הנגיף בקרב האוכלוסייה הוא הקפדה על ריחוק חברתי, בידוד במקרה הצורך והגיינה נאותה.

ישנם פרסומים רבים בתקופה זו, אך יש צורך בעין ביקורתית על מנת להבדיל בין עיקר ותפל. העיקר- לא להאמין לכל ידיעה שמפורסמת.

מאמר שיצא לפני כמה ימים מטעם אוניברסיטת נברסקה (ועוד לא עבר ביקורת עמיתים כנהוג) טוען כי העברת הנגיף SARS-CoV-2 באוויר היא אפשרית, כמו גם זיהום סביבתי שנגרם עקב חולי COVID19 השוהים בחדר. ייתכן כי הדבר אכן אפשרי, אך החוקרים לא הצליחו להוכיח באופן חד משמעי כי העברה בדרך זו אכן מתרחשת ונסביר כאן מדוע.

רובנו שמענו כי מחלות קרדיווסקולריות מהוות גורם סיכון למהלך קשה של מחלת COVID19, אך בשבועות האחרונים אנו מגלים כי הקשר בין המחלה למערכת הקרדיווסקולרית איננו פשוט כל כך. בפוסט הבא נסקור את הספרות והדיווחים האחרונים בנושא.