Sagi Hass #3491752225

תקציר המחקר:

  • טיפולים קונבציונליים:
  • טיפול באמצעות (Tumor Treating Fields (TTF – קסדת Optune מאושרת בסל התרופות לחולי GBM לאחר ניתוח כריתה ולאחר טיפול קרינתי. בימים אלו מתקיים ניסוי קליני שבוחן טיפול במקביל לטיפולים הקרינתיים.
  • תרופות off label:
  • פרוטוקול COC של חברת CareOncology כולל 4 תרופות שפועלות בצורה סינרגיסטית לחסימה מטבולית של הגידול:  אטרובסטטין 80 מ”ג (פעם ביום), מטפורמין 1000 מ”ג (פעם ביום), דוקסיצילין 100 מ”ג (פעם ביום) ו-ורמוקס 100 מ”ג (פעם ביום). כל התרופות הן בלקיחה פומית.
  • מחקרים ב – Celecoxib הראו הישרדות ללא מחלה והישרדות כללית גבוהים יותר מאשר בקבוצות הטיפול.
  • טיפולים חדשניים:
  • חיסון תאים דנדריטיים – חיסון DCVax-L אשר נבחן במחקר קליני פאזה 3 הראה ייעילות. נוצר קשר עם מנהלת המחקר לגבי השתתפות במחקר נוכחי.
  • טיפול באמצעות Focused Ultrasoud לפתיחת מחסום דם-מוח (BBB) הראה יעילות בחולי אלצהיימר וכרגע נבחן בחולי גליובלסטומה. נוצר קשר עם מנהלת המחקר לגבי השתתפות במחקר עתידי.
  • אורחות חיים:
  • תזונה קטוגנית – עדויות מחקריות לשיפור במצב המחלה בחולי GBM.
  • תוספי תזונה:
  • נטילת ויטמינים (A, D, C)  – עדויות מחקריות ליעילות והעלאת זמן שרידות (כללי וללא מחלה) בחולי GBM.
  • חומצה גמא לינולאית  – עדויות פרה-קליניות שתומכות בייעילות לשילוב בטיפול ב-GBM.
  • מלטונין – עדויות מחקריות ליעילות והעלאת זמן שרידות (כללי וללא מחלה) בחולי GBM.
  • כורכום – עדויות פרה-קליניות שתומכות בייעילות לשילוב בטיפול ב-GBM.

תקציר רפואי:

אבחנה: Giant cell Glioblastoma.

  • בן 50, נשוי + 2, בריא בדרך כלל.
  • בתאריך 2.10.22 פנה למיון בשל היפואסטזיה בכף יד שמאל, דיסארטריה עם דיבור מרוח וריור.
  • במיון בוצע MRI שהדגים גידול פרונטו-פריאטלי בצד ימין בגודל 3.2*3.3*3.4 (ML,AP,CC).
  • בתאריך 12.10.2022 בוצעה כריתה של הגידול.
  • לאחר הניתוח, MRI הדגים שארית מדיאלית.
  •  בתאריך 16.10.22 שוחרר:
  • בוצע אבחון MOCA 8.1  והתקבל הציון 24/30.
  • Glasgow: 15.
  • פתולוגיה:
  • IDH wild type.
  • Olig2 negative.
  • JAK2 Val617Phe (V617F)
  • EGFR positive
  • GFAP positive
  • ATRX positive
  • טיפול נוכחי:
  • Keppra: 500 X 2.
  • DEXAMETHASONE 4mg.
  • OMEPRAZOLE.
  • היסטוריה רפואית:
  • לימפאדמה ברגל ימין.
  • לא נוטל תרופות קבועות.
  • אין רגישויות או אלרגיות.

שאלות המחקר:

  1.  מהם הטיפולים הקונבנציונליים, החדשניים והמשלימים הקיימים בעולם לטיפול ב-GBM?
  2.  אפידמיולוגיה – האם קיים קשר בין חשיפה לגורמים סביבתיים ומוצא אתני על הסיכוי לפתח GBM?
  3.  האם קיימות דוגמאות של אנשים ש”ניצחו את הסטטיסטיקה”?

דגשים למחקר:

  • טיפולים קונבנציונליים שלא הומלצו ע”י הצוות המטפל.
  • האם קיים תחליף לטיפול בסטרואידים?
  • חיסונים לסרטן.
  •  תזונה – קטוגנית.
  • טיפולים בעזרת תרופות לאינדיקציות אחרות (off label).
  • אמצעים מתחום הרפואה המשלימה.
  • האם קיים קשר בין מצב נפשי להצלחה בטיפול בסרטן?

טיפולים קונבנציונליים לגליובלסטומה:

  • טיפול באמצעות (Tumor Treating Fields (TTF – קסדת Optune:

רקע: שדות TT הם שדות חשמליים קלים שפועמים דרך עור הקרקפת וקוטעים את יכולתם של תאים סרטניים להתחלק. “שדה הפרעה” זה עשוי להאט את צמיחת הגידול ואת יכולתו להתפשט. בשנת 2011 אישר ה-FDA מכשיר לטיפול בשדות לטיפול בגידולים מסוימים, כולל גליובלסטומה (1) .

עדויות ליעילות: במחקר מקרה-בקרה (2) שבחן 695 מטופלים (גיל ממוצע 56, 63% גברים), חולקו המטופלים ל-2 קבוצות: קבוצת TTF + מtemozolomide אל מול קבוצת מטופלים שטופלו ב temozolomide בלבד. נמצא כי זמן השרידות החציוני היה 21 חודשים בקבוצת ה-TTF אל מול 16 חודשים בקבוצת הtemozolomide, כאשר 43% מהמטופלים הציגו שרידות של שנתיים ו-13% שדירות של 5 שנים. זמן ההישרדות ללא מחלה עמד על 6.7 חודשים בקבוצת ה-TTF אל מול 4 חודשים בקבוצה השניה. הארעות תופעות הלוואי הייתה דומה בשתי הקבוצות.

תופעות לוואי: גירוי עורי במקום חבישת הקסדה, כאבי ראש, תחושת חום(2).

השתתפות: משנת 2020 הטיפול ב-Optune הוכנס לרשימת הטיפולים במסגרת סל הבריאות עבור חולים שאובחנו לאחרונה כסובלים מגליובלסטומה, לאחר ניתוח וטיפול משולב בהקרנות וטמוזולומיד, יחד עם טיפול אחזקה בטמוזולומיד ולאחריו (3).

ניסויים: כיום נערך ניסוי בקסדת Optune בחולי GBM שאובחנה כחדשה במקביל לטיפול, במסגרת המחקר תשובץ באופן אקראי לאחת משתי קבוצות: א. Optune + טיפול קרינתי + טמוזולומיד במשך 6 שבועות, שלאחריהם Optune + טמוזולומיד. ניתן להמשיך בטיפול ב Optune עד התקדמות שנייה של הגידול או במשך 24 חודשים ללא התקדמות הגידול – בשתי הקבוצות (4). פרטי קשר: ד”ר שלומית יוסט-כץ, מרכז רפואי ע”ש רבין, קמפוס בילינסון 03-9378077.

תרופות Off label לטיפול בגליובלסטומה:

  • מטפורמין:

רקע: מטפורמין היא תרופה המהווה קו ראשון לטיפול בסכרת מסוג 2. התרופה עובדת על ידי דיכוי נשימה אירובית (המשתמשת בחמצן) במיטוכונדיה (תחנת הכוח) של תאים שונים ועל ידי כך מורידה את ייצור האנרגיה בהם וגורמת לכך שהתאים ייצרכו אנרגיה בצורה של פחמימות ושומנים. כתוצאה מכך, תהיה עלייה בספיגת הגלוקוז מהדם, דיכוי ייצור גלוקוז על ידי הכבד וירידה בכולסטרול מסוג LDL וטריגליצרידים בדם (5).

עדויות ליעילות: מחקר פאזה שנייה שבחן טיפול משולב במטפורמין + temozolomide מצא כי זמן השרידות החציוני היה 21 חודשים, כאשר זמן השרידות החציוני ללא מחלה היה 7.2 חודשים. 43% מן המטופלים הראו שרידות של שנתיים (6). מחקר נוסף השווה את יעילות הטיפול בtemozolomide בחולי סכרת שטופלו במטפורמין אל מול חולים שטופלו בתרופות אחרות. מחקר זה מצא זמן שרידות חציוני ארוך יותר(15 חודשים) בקבוצת המטפורמין אל מול קבוצת הביקורת (7 חודשים). (7)

תופעות לוואי: לימפופניה (ירידה בכמות הלימפוציטים), סחרחורות, פריחה, עייפות, חולשה כללית (6).

השתתפות: מטפורמין הינה תרופה המאושרת על ידי משרד הבריאות וכלולה בסל התרופות לאינדיקציות אחרות. יש להוועץ ברופא המטפל על מנת להתאים את התרופה למחלה הנוכחית.

  • מבנדזול (ורמוקס):

רקע: ורמוקס הינה תרופה אשר ממשת לטיפול בתולעים טפיליות במעיים. מנגנון הפעולה של תרופה זו הוא הפרעה ליצירת חלבוני שלד תאיים אשר משמשים לבניית תאי האפילת במעיים של התולעים, על ידי כך התולעים לא מסוגלות לצרוך חומרי תזונה ולכן מתות (8).

עדויות ליעילות:  מחקר קליני בהשתתפות 24 חולים (18  חולי GBM), אשר בדק את יעילות הטיפול במבנדזול, בנוסף לטיפול בtemozolomide מצא כי זמן השרידות החציוני עבור מטופלים שנטלו מבנדזול במשך יותר מחודש אחד (17 חולים) היה 21 חודשים, כאשר 41.7% מהחולים חצה את רף השנתיים ו-25% מהמטופלים חצה את רף ה-3 שנים. בנוסף, זמן השרידות ללא מחלה החציוני היה 13.1 חודשים (9).

תופעות לוואי: הפרעה בתפקודי כבד(9).

השתתפות: ורמוקס הינה תרופה המאושרת על ידי משרד הבריאות וכלולה בסל התרופות לאינדיקציות אחרות. יש להוועץ ברופא המטפל על מנת להתאים את התרופה למחלה הנוכחית.

  1. אטורבסטטין (Atorvastatin):

רקע: תרופה ממשפחת הסטטינים המשמשת להפחתת רמות גבוהות של כולסטרול בדם. התרופה מעכבת פעילות של אנזים מסוים בכבד (HMG-CoA Reductase) שמשתתף בתהליך יצירת הכולסטרול (10).

עדויות ליעילות: למרות מספר עדויות חלקיות ליעילות שנאספו במחקרו רטרוספקטיביים, במחקר פרוספקטיבי שכלל 36 חולים GBM, לבחינת יעילות טיפול באטורבסטטין בנוסף לטיפול בtemozolomide, לא נמצאה עדיפות לטיפול באטרובסטטין לעומת קבוצת הביקורת. בבדיקה של מספר משתנים, נמצא כי רמה גבוה של כולסטרול מסוג LDL בדם מקושרת לשרידות נמוכה יותר  (pv = 0.046) של חולים ב-GBM, לעומת מטופלים עם רמות LDL נמוכות בדם (11).

תופעות לוואי: הפרעה בתפקודי כבד, כאבי שרירים, טרומבוציטופניה(11).

השתתפות: אטרובסטטין הינה תרופה המאושרת על ידי משרד הבריאות וכלולה בסל התרופות לאינדיקציות אחרות. יש להוועץ ברופא המטפל על מנת להתאים את התרופה למחלה הנוכחית.

  1. פרוטוקול COC: 

חברת CareOncology clinic המייסדת של פרוטוקל זה הינה חברה למטרות רווח, ולכן יש לקחת בערבון מוגבל את פרסומי החברה על יעילות הטיפול. כאשר מביטים בחוות דעת של מטופלים אודות החברה והטיפול קיימות עדויות לכאן ולכאן. (66)

עדויות ליעילות: הטיפולים המצויינים מעלה, ביחד עם דוקסיצילין (אנטיביוטיקה), ניתנים במקביל לטיפול ב Temozolodine, תחת פרוטוקול (12)COC . חברת CareOncology clinic המייסדת של פרוטוקל זה, טוענת כי שילוב התרופות גורם לחסימה של יכולת תאי הסרטן להשתמש באנרגיה ועל ידי כך להרוג את תאי הסרטן . במחקר רטרוספקטיבי, אשר בחן מטופלים (97 מטופלים, גיל ממוצע 53) אשר קיבלו את פרוטוקול זה, בנוסף לטיפול המיטבי אל מול מטופלים שטופלו בטיפול המיטבי בלבד, נצפתה שרידות חציונית של 27.1 חודשים (64% חצו את רף השנתיים), אל מול שרידות חציונית של 14.8 חודשים (28.7% חצו את רף השנתיים) בקבוצת הביקורת (13). 

מינוני הפרוטוקול:  אטרובסטטין 80 מ”ג (פעם ביום), מטפורמין 1000 מ”ג (פעם ביום), דוקסיצילין 100 מ”ג (פעם ביום) ו-ורמוקס 100 מ”ג (פעם ביום). כל התרופות הן בלקיחה פומית. (62).

עלות הייעוץ: חברת (63)CareOncology מתחמרת את הייעוץ הראשוני ב-475 פאונד ואת ייעוצי המעקב ב-225 פאונד (8 שבועות לאחר הראשוני וייעוץ רבעוני רוטיני).

  • דקסמתזון:

רקע: דקסמתזון היא סטרואיד המדכא את המערכת החיסונית ומונע דלקות ונפיחות. משתמשים בדקסמתזון בהתוויות רבות, כמו דיכוי מצבים דלקתיים ואלרגיים, טיפול בבצקות ומניעת הקאות המתלוות לטיפול כימותרפי (14).

עדויות ליעילות: דקסמתזון הוכח (15) כיעיל בהורדת בצקת מוחית הנגרמת כתוצאה מתהליכים ממאירים ובכך למנוע עליית לחץ תוך-גולגלתי, אשר מהווה מצב רפואי מסכן חיים. בנוסף, נמצא (16) דקסמתזון יעיל במניעת תסמינית המלווים לטיפול בקרינה + כמותרפיה לאחר כריתת הגידול (דיסאוריינטציה, פגיעה בקואורדינציה, פרכוס ועוד).

עדויות נגד: מטא-אנליזה (17) אשר בחנה 10 מחקרים קליניים ובהם 2,230 חולי GBM אשר טופלו עם ובלי דקסמתזון, מצאה כי טיפול בדקסמתזון מקושר לפרוגנוזה גרועה יותר לחולים (מקושר לעלייה של 48% בסיכון לתמותה). מטא-אנליזה אחרת (18), מצאה כי טיפול באמצעות דקסמתזון מקטין את היענות החולים לטיפול באמצעות TTF, כאשר למטופלים שטופלו ב-TTF בלבד שרידות חציונית גבוהה יותר מאשר למטופלים שטופלו באמצעות דקסמתזון במקביל. 

  • בכל החלטה על שילוב או הורדת הטיפול יש להוועץ ברופא המטפל.
  • Celecoxib:

רקע: Celecoxib  היא תרופה נוגדת דלקת לא סטרואידית-  NSAID המעכבת את האנזים COX2, תרופה זו מפחיתה כאב ונפיחות (דלקת). Celecoxib מבקרת את התפשטות, הגירה ופלישה של תאי גידול, ומקדמת מוות של תאים (19). כמו כן, יש עדויות לכך ש- Celecoxib באופן משמעותי הפחיתה את המופע שלסרטן המעי הגס בתוך שלוש שנים לאחר כריתה. Celecoxib מאושרת על ידי ה-FDA לטיפול במחלות ראומטולוגיות, אך על אף מחקרים קליניים רבים, טרם מאושרת לטיפול ב-GBM.

עדויות ליעילות: מספר מחקרים פרה-קליניים הראו כי Celecoxib גורמת לתאי גליובלסטומה להיות רגישים יותר לטיפול כמותרפי (20). בנוסף, במחקר (ללא קבוצת ביקורת) שבחן השפעת מינונים נמוכים של סלקוסיב ביחד עם תמוזולודין בחולי גליובלסטומה חוזרת, נמצא כי זמן השרידות ללא מחלה החציוני היה 4.2 חודשים, כאשר 43% מהמטופלים נצפו ללא התקדמות מחלה לאחר חצי שנה. השרידות החציונית בקבוצת הטיפול הייתה 16.8 חודשים כאשר 86% מהמטופלים שרדו את ששת החודשים הראשונים. כיום, ישנם מספר מחקרים קליניים שבוחנים את יעילות התרופה בנוסף לטיפול בקיים בחולים עם גליובלסטומה חדשה (21). 

תופעות לוואי: חום, פריחה, בצקות, זיהומים של מערכת הנשימה העליונה, זיהומים בדרכי השתן, סחרחורת, כאבי ראש(22).

השתתפות:  תרופה המאושרת על ידי משרד הבריאות וכלולה בסל התרופות לאינדיקציות אחרות. יש להוועץ ברופא המטפל על מנת להתאים את התרופה למחלה הנוכחי.

טיפולים חדשניים לגליובלסטומה:

  • טיפולים אלו נמצאים כרגע תחת מחקרים קליניים, ולא במסגרת פרוקוטולי טיפול קונבציונליים או בתפוצה נרחבת. 


  • חיסון תאים דנדריטיים:

 

רקע:  מערכת החיסון האנושית מורכבת מ-2 זרועות אשר מתקשרות ביניהן במספר דרכים. המערכת הראשונה, היא מערכת החיסון המולדת, ומטרתה להגיב בצורה אחידה עבור זיהומים שונים ולהוות קו הגנה ראשון לגוף. מערכת החיסון השנייה היא מערכת החיסון הנרכשת, מערכת זו אינה פועלת בצורה דומה עבור כל זיהום, אלא תגובתה תלוי בתהליך הכרה של מזהם ספציפי ותקיפה שלו. שתי מערכות החיסון האלו מתקשרות אחת עם השנייה במספר דרכים, כאשר המרכזית בהן היא באמצעות תאים דנדריטיים. תאים אלו נמצאים ברקמות רבות בגוף ועוסקים בבליעה של פתוגנים שונים, בעת בליעה של “חומר חשוד”, ינוע התא הדנדריטי אל בלוטת הלימפה הקרובה ויגייס את תאי מערכת החיסון הנרכשת – לימפוציטים, על מנת להילחם במזהם בצורה ממוקדת. במספר מחקרים שונים, הצליחו חוקרים לגרום לתאים דנדריטיים להציג מולקולות ספציפיות אשר גורמות לגיוס של לימפוציטים למחלמה בגידולים (23).

 

איך זה עובד? במהלך הטיפול, נלקחות מבחנות דם מהמטופל, לאחר מכן מבודדים את התאים הדנדריטיים ומחסנים אותם על מנת שיציגו אנטיגן ייחודי כנגד הגידול. בסוף התהליך, התאים מוזרקים בחזרה למטופל (מספר פעמים)(23).

עדויות ליעילות: מספר גדול של קבוצות מחקר פרסמו את יעילותם של חיסונים שונים כנגד גליובסלטומה (23). לפני מספר ימים, פרסמו תוצאות פאזה שלישית (24) של מחקר בחיסון לתאים דנדריטיים בשם  (25) DCVax-L. במחקר, בו השתתפו 331 חולי GBM, נמצא כי למטופלים שטופלו בטיפול המיטבי ובנוסף קיבלו את הטיפול הייתה שדירות חציונית של 22.4 חודשים מיום הניתוח, בעוד שהשרידות החציונית של קבוצת הביקורת הייתה 16.5 חודשים. בנוסף 15.7% מהמטופלים בקבוצת הטיפול חצו את רף 4 שנות הישרדות ו-13% את רף 5 השנים. לעומתם, בקבוצת הביקורת 9.9% חצו את רף 4 שנות הישרדות ו-5.7% את רף 5 השנים.

תופעות לוואי: לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות (25). 

השתתפות: נוצר קשר עם מנהלת המחקר – Linda Liau על מנת לבחון השתתפות במחקרים עתידיים, ממתינים לתשובה. 


  • טיפול באמצעות Focused Ultrasoud לפתיחת מחסום דם-מוח (BBB):

רקע: מחסום הדם-מוח (BBB), שומר על המוח בסביבה נפרדת מזו של רוב האיברים בגוף, וחיוני בהגנה על המוח ובתפקוד תקין שלו. המחסום, שנמצא סביב כלי דם הנכנסים למערכת העצבים המרכזית, מונע כניסת חומרים מסויימים ומגביל כניסת חומרים אחרים. בטיפול במחלות ממאירות במוח, מחסום זה יכול לעכב או להגביל כניסת חומרים טיפוליים לסביבת המוח ובכך לגרום לכך שהחומרים לא יפעלו בצורה אופטימלית. על מנת להעלות את אפקטיביות החומרים בסביבה המוחית, פותחו טיפולים אשר גורמים לפתיחת ה-BBB בצורה רגעית, על מנת לאפשר מעבר החומרים אל מעבר למחסום זה. אחד מטיפולים אלו הוא טיפול באמצאות Focused ultrasound. אל זרם הדם מוזרקות מיקרו, וכאשר קרני האולטרסאונד פוגשות אותן, הן גורמות להרחבה של בועות אלו וכתוצאה מכך להרחבה של כלי הדם – שגורמת לפתיחת מחסום דם-מוח (26).

עדויות ליעילות: אולטראסאונד ממוקד הוכח כטיפול המסוגל לפתוח את מחסום דם המוח במחלות אחרות של מערכת העצבים המרכזית, כגון אלצהיימר (27) . בנוסי ב-5 חולי אצלהיימר הצליחו הרופאים לפתוח את מחסום דם-מוח ב-8 מתוך 10 נסיונות, כאשר לאחר הטיפולים נמצאה הטבה בתסמיני אלצהיימר בחולים אלו, ללא תופעות לוואי משמעותיות. בנוסף, בניסוי שבו נבדקה יכולת פתיחת מחסום דם-מוח בחולי גליובסלוטמה, אשר הוגדמה באמצעות מדידת סמנים לסרטן המוח מדם המטופלים, הוגדמה פתיחה של מחסום זה בזמן ממוצע של 11 דקות, ללא תופעות לוואי (28). כיום ישנם מספר מחקרים קליניים המשלבים פתיחת מחסום דם מוח ביחד עם טיפולים כימותרפיים.

השתתפות: נוצר קשר עם מנהלת המחקרים הקליניים של חברת Insightec, קאתי מקדרמוט, המנהלת מספר מחקרים קליניים בארה”ב ואירופה בטכנולוגיית ExAblate ממנה נמסר כי ניסוי קליני חדש בטכנולוגיה יתקיים בעוד כשנה. 

“Thank you for your interest in our study.  Unfortunately, we reached the limit to our study population and have closed the study, pending the next steps, but any new study will likely be nearly a year out”.

רפואה משלימה:

שינוי אורחות חיים:


  • תזונה קטוגנית:

רקע: דיאטה קטוגנית היא דיאטה הגורמת לקיטוזיס – מצב בו תאי הגוף מפיקים אנרגיה משריפת שומן, במקום שריפת גלוקוז. מסיבה זו, בדיאטה זו מפחיתים את צריכת הפחמימות בצורה משמעותית ומעלים את צריכת השומנים והחלבונים בצורה משמעותית, לרוב ביחס של 1 ל:4 (על כל גרם חלבון, 4 גרם שומן). דיאטה זו נחשדת ככזו שעוזרת למאבק בסרטני מוח מכיוון שהגידול “מעדיף” צריכת גלוקוז על גבי שומנים, ולכן הורדת רמות הסוכר בדם תתרום להרעבת הגידול ולמוות תאים. תמיכה לכך נובעת ממחקרים שמצאו כי לתאים מגידולי גליובלסטומה יש יכולת ירודה לפרק קטונים מאשר סוכרים (29).

עדויות ליעילות: מספר מחקרים סקרו מודלים פרה-קליניים (תאים ועכברים) ומצאו כי ישנה יעילות כפולה בדיאטה קטוגנית – מורידה את הפעילות המטבולית של תאי הגידול ובמקביל גורמת להם להיות רגישים יותר לטיפול הניתן (30, 31). בנוסף, מחקר קליני אשר השווה 11 חולי גליובלסטומה שעברו לדיאטה קטוגנית במקביל לכימו-רדיותרפיה וטיפול פסיכולוגי אל מול 23 חולים שקיבלו טיפול כימו-רדיותרפי בלבד, מצא כי השרידות החציונית בקבוצת הטיפול הייתה גבוהה משמעותית מהשרידות החציונית בקבוצת הבקרה (32). בנוסף, מספר מחקרים מראים כי לדיאטה זו יעילות בהורדת מינון הסטרואידים הנדרש לטיפול במחלה ולמניעת תופעות הלוואי של היפר-גליקמיה המתלוות אליה. בנוסף, דיאטה קטוגנית לדיאטה קטוגנית יעילות בשיפור שינה, מצב רוח (65).

תופעות לוואי: כאב ראש, עייפות, חולשת שרירית , התכווצויות (33). 

השתתפות: אנו ממליצים להתייעץ עם הרופא המטפל ועם דיאטנית קלינית לפני התחלת דיאטה מסוג זה. 

דיאטניות קליניות לתזונה קטוגנית:

  • רותי פינק, דיאטנית קלינית מומחית לתזונה דלת פחמימות ואונקולוגיה: 0545933648


  • Stress Reduction:

רקע: כאשר אדם שרוי במתח או לחץ, הגוף מגיב על ידי הפרשת הורמונים מסויימים. בין הורמונים אלו ניתן למצוא את אדרנלין (אפינפרין), נוראפינפרין וקורטיזול שהפרשתם גורמת להעלאת לחץ הדם, קצב הלב ורמות הסוכר בדם. בנוסף לאדרנלין, במצב של לחץ כרוני מופרשים גם הורמונים סטרואידים, אשר בדומה לסטרואידים הנלקחים פומית (ע”ע דקסהמתזון) גורמים להורדת תפקוד מערכת החיסון ובכך להעלאת האפשרות של תאים סרטניים להתפתח. חשוב לציין כי בזמן שמחקרים מסויימים תומכים בכך שלחץ תורם לשרידות מופחתת בסוגי סרטן שונים (34), מחקרים אחרים מראים כי קשר זה חלש יותר (35), אך כולם מצביעים על כך שיש תרומה בין לחץ ומתח נפשי על התפתחות סרטן וטיפול בו.

עדויות ליעילות: מספר מחקרים קליניים מבוקרים, בחנו את השפעת טיפולים שונים כמו פסיכותרפיה (36) ומיינדפולנס (37) על רמות הלחץ בחולי סרטן מסוגים שונים. ממחקרים אלו עולה כי בקרב המטופלים שטופלו בפסיכותרפיה או מיידפולנס ישנה ירידה משמעותית ברמות הלחץ אל מול מטופלים שטופלו בטיפול תרופתי בלבד. בנוסף, מחקר קליני ראשוני שבדק את השפעת תרגולי מיינדפולנס על חולים ב-GBM, מצא כי למרות גודל המדגם הקטן, ישנה תרומה חיובית משמעותית לתרגולי מיינדפולנס על רמות הלחץ והמתח בחולים אלו (38).

תופעות לוואי: ירידה ברמות לחץ, מתח וחרדה.

השתתפות: פרוייקט 1 על 1 (39), הוקם על ידי יונותן דומיניץ (מייסד Mindspaces), כחלק מעמותה להנצחת יעל פזואלו לוי. הפרוייקט מציע לימוד ותרגול מיינדפולנס ומדיטציה בחינם למתמודדים עם סרטן , בנוסף, ניתן להוועץ עם השירותים הפסיכולוגיים במחלקה המטפלת על מנת להתאים תכנית טיפול משלימה.  ניתן ליצור קשר עם הפרוייקט בטלפון : 054-3509400 ובאימייל: 1on1meditation@gmail.com 

תוספי תזונה:

  • ויטמינים:
  • ויטמין D:  מספר מחקרים פרה-קליניים מצאו כי לויטמין D יש השפעה על עצירת חלוקה ומוות של תאי סרטן, בנוסף נמצא כי חשיפה לויטמין D מורידה את יכול הגידולים לנדוד ולפלוש לרקמות אחרות (40). במחקרים קליניים נמצא כי עבור חולי גליובלסטומה עם רמות ויטמין D בדם גבוהות מ 30ng/mL לפני התחלת כימותרפיה והקרנות יש הישרדות כללית ארוכה יותר, ואף נמצא ייתרון עבור  חולים שדיווחו על שימוש בוויטמין D לאחר אבחנה של גליובלסטומה. עם זאת, לא כל שורות תאי גליובלסטומה מתבטאות קולטני ויטמין D, וחולים עם ביטוי רצפטור חיובי יש שרידות כללית ארוכה יותר (41). בנוסף, מחקר קליני פאזה שנייה, שבחן הוספת ויטמין D בזמן טיפול -10 חולי גליובלסטומה, מצא כי שניים מתוך עשרת המטופלים הציגו תגובה רדיולוגית והציגו זמן שרידות של למעלה מ-4 שנים, כאשר זמן השרידות החציוני של כל הקבוצה היה 21 חודשים (42).
    • חומצה רטינואית (ויטמין A): מחקר קליני (43) אשר בחן טיפול בחומצה רטינואית במינון גבוהה כטיפול יחידני לגידולי מוח, מצא כי למינון גבוהה (60-100 מ”ג ליום) לשלושה שבועות ברצף ישנו לאפקט “מייצב” על הגידול: זמן חציוני ללא התקדמות מחלה עמד על 19 שבועות וזמן שרידות חיצוני עמד על 58 שבועות עבור חולי גליובלסטומה (15 מתוך 43 מטופלים). נצפו מספר תופעות לוואי עוריות: עור יבש, דלקת בשפתיים.
  • חוצמה אסקורבית (ויטמין C): בניסויים פרה-קליניים נמצא כי חומצה אסקורבית גורמת לשינויים במטובוליזם של ברזל בתאי גליובלסטומה ובכך לאפקט טוקסי על תאי הגידול בלבד בנוסף, הטיפול בחומצה אסקורבית גורם לתאי הגידול להיות רגישים יותר לכימותרפיה. בניסוי קליני בפאזה ראשונה, נמצא כי מתן תוך-ורידי של ויטמין C היה בטוח לשימוש בחולי GBM ביחד עם הטיפול הרגיל (44).


  • חומצה גמא לינולאית (אומגה 6): חומצה זו היא חומצת שומן מסוג אומגה 6, חומצות שומן אומגה 6 נחשבות לחומצות שומן חיוניות- הגוף לא יכול לייצר אותם. יחד עם חומצות שומן אומגה 3, חומצות שומן אומגה 6 ממלאות תפקיד מכריע בתפקוד המוח (45). מחקרים פרה-קליניים בתאים אנושיים ומכרסמים מצאו כי לחוצמה גמא לינולאית יכולת לגרום להפסקת חלוקת התאים, מוות של תאי סרטן והורדת יכולת הגידול לפלוש לרקמות אחרות (46). בנוסף לכך, נמצא כי חשיפה לחומצה זו גורמת לתאי הגידול להיות רגישים יותר לכימותרפיה (47). כמו כן, מספר מחקרים קליניים הדגימו כי הזרקה  של אומגה 6 לתוך הגידול תורמת לצמצום גודל הגידול, ללא תופעות לוואי משמעותיות (64).
  • מלטונין: מלטונין הוא חלבון אשר מופרש מבלוטת האצטרובל במוח בהתאם לשעון הצירקדי של הגוף. מלטונין מקושר להשפעה על שינה, מצב רוח, תפקוד מערכת החיסון, הזדקנות ועוד (48). מספק מחקרים פרה-קליניים (49) הציעו קשר בין מלטונין לפעילות אנטי-גידולית. המנגנון שהוצע להשפעת המלטונין על הסרטן הוא דרך דיכוי ביטוי גנים מסויימים ודיכוי פקטורי גדילה החיוניים להתפתחות הגידול. מטא אנליזה (50) אשר סקרה 8 מחקרים קליניים, בהם השתתפו 761 חולים מצאה כי ישנה ירידה של 44% בסיכון למוות מסרטן, כאשר שימוש במלטונין שיפר את כמות המטופלים שהגיבו לטיפולים ואת השרידות החציונית לשנה, המינון שנמצא אפקטיבי ביותר היה 20 מיליגרם פעם ביום.  

מחקר קליני נוסף (51), בחן את היעילות של הטיפול במלטונין + רדיו-כימותרפיה לעומת רדיו-כימותרפיה בלבד בחולי גליובלסטומה, מצא כי השרידות הכוללת לאחר שנה בקבוצת המלטונין היה גבוה בצורה מובהקת (6 מתוך 14) אל מול קבוצת הביקורת  (1 מתוך 16). 


  • כורכום –  מחקרים פרה-קליניים בתאי גליובלסטומה אנושיים מצאו כי לכורכומין יכולת לגרום להפסקת חלוקת התאים, מוות של תאי סרטן והורדת יכולת הגידול לפלוש לרקמות אחרות (52). מחקר קליני (53) שבוצע בשנת 2010, מצא כי מתן של כורכומין מיצילארי (micellar curcuminoids) במינון 210 מ”ג למשך 4 ימים, הוביל לעלייה של ריכוז הכורכומין ברקמת הגידול ולאפקטים חיוביים כמו העלאת חומציות הגידול והעלאת כמות הפוספט האינאורגני בגידול. 
  • כורכומין מיצלארי – כורכומין העטוף בממברנה שומנית, אשר מסייעת לו לחצות מחסומים בגוף ולהספג טוב יותר ברקמות. 










אפידמיולוגיה של גליובלסטומה:

  • היארעות המחלה: ב-2020 כ-250,000 בני אדם ברחבי העולם אובחנו כחולים בגליובסלטומה. היארעות המחלה היא 2-5 מקרים ל-100,000. כאשר מחקרים מצביעים על עלייה בהיארעות המחלה במדינות רבות בשני העשורים האחרונים (54). הגיל החציוני לאבחנת גליובלסטומה הוא 64, כאשר ישנה עלייה באבחון מקרים בין גילאי 75 ל-84. 
  • גליובלסטומה בעולם: בארצות הברית, לאוכלוסייה הלבנה יש סיכון של פי 2.5 לפתח גליובלסטומה מאשר שחורים והיספנים (55). 

 נמצא כי ביפן שכיחות גליובלסטומה נמוכה בצורה משמעותית מזו של ארה”ב או מדינות אירופאיות. כאשר מסתכלים על הגידול ברמת הגנום, שכיחות המוטציות בין חולים גליובלסטומה יפנים לאלו מארה”ב, זהה (56). חשוב לציין, כי הטיפול בגליובלסטומה ביפן זהה לפרוטוקולי הטיפול הנהוגים במדינות מערביות אחרות (57).

  • מצב סוציואקונומי: כאשר בוחנים קשר בין המצב הסוציואקונומי של חולים בגליובלסטומה נראה כי ישנו יחס ישר בין המצב הסוציואקונומי לתחלואה – מדינות בהן הרמה הסוציואקונומית נמוכה, כך גם התחלואה, כאשר במדינות אפריקה, מרכז ומזרח אסיה ודרום אמריקה שכיחות נמוכה יותר של המחלה (58).
  • גורמי סיכון למחלה: 
  • גורמי סיכון גנטיים: תסמונות גנטיות מקושרות להעלאת סיכון לגליובלסטומה בכ-5-10% מן המקרים. היסמונות הגנטיות הקשורות לגידולי מוח ראשוניים הינן: נוירופיברומטוזיס, תסמונת לי פרומני, תסמונת טורקוט ועוד. יש לציין כי קיימים מקרים בהם מופיעים גידולי מוח במספר בני משפחה, ללא זיהוי של תסמונת מוכרת או הפרעה גנטית ידועה (59).
  • קרינה: קרינה מייננת בגילאים צעירים היא גורם הסיכון הברור היחידי שנקשר להתפתחות גליובלסטומה (60). 
  • גורמי סיכון סביבתיים: לא נמצא קשר מובהק בין חשיפה לגורמים סביבתיים (זיהום אוויר, קרינה סלולרית ועוד) לבין תחלואה בגליובלסטומה (61).



מטופלים ש”ניצחו את הסטטיסטיקה”:

 

שם

Email

סוג הטיפול

הערות

Ted Taylor

info@glioblastomaguide.com

Temozolomide + קרינה

בנוסף דיאטה קטוגנית ותרופות שהתאים לעצמו

הציע את עמוד היוטיוב שלו https://www.youtube.com/playlist?list=PL28v9wJOKJPP-WWUpCXtMeklcCx6S-AHj

Sasha Archer

Sashaarcher1980@gmail.com 

Temozolomide + קרינה

 

Rick Miller

mmschestertown@gmail.com

אולרטסאונד ממוקד

 

Yaron Butterfield

ybutterf@bcgsc.ca

מספר טיפולים שונים

 

Jeannine Walston

contact@jeanninewalston.com

מספר טיפולים שונים ורפואה משלימה

עמוד יוטיוב: https://www.youtube.com/@jeanninewalston4848

בנוסף למטופלים אלו, קיימת קבוצה בפייסבוק המשמשת נקודת מפגש בין מחלימי גליובלסטומה לבין מטופלים החולים במחלה Glioblastoma – GBM SURVIVORS TO THRIVERS!

ד”ר דויד סרוואר שרייבר, היה רופא-חוקר (נוירולוג ופסיכיאטר) שהתמודד במשך 20 שנים עם גליובלסטומה. כחלק מתהליך ההתמודדות שלו עם המחלה, פיתח ד”ר שרייבר גישה אינטגרטיבית לטיפול משלים בסרטן, בנוסף לטיפול הרגיל. את השיטה פיתח שרייבר על ידי יישום הידע הרפואי והמחקרי שלו. שיטות הטיפול, המסע שלו ועוד מפורטים בספר אותו כתב “לא לסרטן” – “לא לסרטן הוא פרי נסיונו המקצועי והאישי, כרופא וכחולה סרטן, והוא מסביר בו, באופן קל ליישום ובשפה השווה לכל נפש, כיצד פועלים המנגנונים של הסרטן והמערכת החיסונית שלנו מולם, ומהו טיב יחסי הגומלין בין הסרטן לתזונה, לרעלים סביבתיים, לאופן ניהול רגשות ולפעילות ספורטיבית.”

מקורות:

 

  1. https://www.hopkinsmedicine.org/health/conditions-and-diseases/brain-tumor/tt-fields-tumortreating-fields-for-brain-tumors
  2. https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2666504
  3. https://www.health.gov.il/hozer/mk03_2020.pdf
  4. https://my.health.gov.il/CliniTrials/Pages/MOH_2020-12-14_009433.aspx
  5. https://www.nhs.uk/medicines/metformin/
  6. https://acsjournals.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/cncr.31811
  7. https://link.springer.com/article/10.1007/s00066-015-0884-5
  8. https://www.nhs.uk/medicines/mebendazole/
  9. https://academic.oup.com/noa/article/3/1/vdaa154/5979487
  10. https://www.infomed.co.il/drugs/atorvastatin-lipitor/
  11. https://link.springer.com/article/10.1007/s10637-020-00992-5
  12. https://careoncologyclinic.com/what-is-the-coc-protocol-new/
  13. https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fphar.2019.00681/full
  14. https://medlineplus.gov/druginfo/meds/a682792.html
  15. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0028384317304449?via%3Dihub
  16. https://link.springer.com/article/10.1007/s11060-019-03238-4
  17. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8438116/
  18. https://cnjournal.biomedcentral.com/articles/10.1186/s41016-022-00294-0
  19. https://journals.lww.com/md-journal/fulltext/2020/10020/
  20. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8457578/
  21. https://link.springer.com/article/10.1007/s11060-010-0192-y
  22. https://www.medicines.org.uk/emc/product/5533/smpc#UNDESIRABLE%20EFFECTS
  23. https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fimmu.2021.770390/full
  24. https://jamanetwork.com/journals/jamaoncology/fullarticle/2798847?resultClick=1
  25. https://nwbio.com/dendritic-cell-immunotherapy/
  26. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC9021052/
  27. https://www.nature.com/articles/s41467-021-21022-9
  28. https://academic.oup.com/neuro-oncology/article/23/10/1789/6167330
  29. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23829383/
  30. https://www.jlr.org/article/S0022-2275(20)35635-2/fulltext
  31. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28325264/
  32. https://europepmc.org/article/med/25327860
  33. https://www.dietdoctor.com/low-carb/keto#side-effects
  34. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19232239/
  35. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21142861/
  36. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29958037/
  37. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29953304/
  38. https://academic.oup.com/neuro-oncology/article/22/Supplement_2/ii179/5961214
  39. https://www.1on1meditation.com/about
  40. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34504307/
  41. https://acnr.co.uk/articles/vitamin-d-a-complementary-nutritional-therapy-for-treatment-of-glioblastoma/#:~:text=Glioblastoma%20patients%20with%2025%2Dhydroxyvitamin,patients%20compared%20to%20non%2Dusers.
  42. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11349882/
  43. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9816151/
  44. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5497844/
  45. https://www.mountsinai.org/health-library/supplement/gamma-linolenic-acid
  46. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1098882320300459
  47. https://medscimonit.com/abstract/index/idArt/487407
  48. https://onlinelibrary.wiley.com/servlet/linkout?suffix=null&dbid=16&doi=10.1111%2Fj.1600-079X.2005.00258.x&key=10.1056%2FNEJM199701163360306
  49. https://link.springer.com/chapter/10.1007/978-1-4615-4709-9_32
  50. https://link.springer.com/article/10.1007/s00280-012-1828-8
  51. https://www.karger.com/Article/Abstract/227533
  52. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20840775/
  53. https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/01635581.2016.1187281
  54. https://www.cureus.com/articles/31024-rising-incidence-of-glioblastoma-multiforme-in-a-well-defined-population
  55. https://doi.org/10.1093/neuonc/not151
  56. https://academic.oup.com/jnen/article/65/1/12/2645231
  57. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8286941/
  58. https://www.thelancet.com/journals/laneur/article/PIIS1474-4422%2818%2930468-X/fulltext
  59. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5563115/
  60. https://doi.org/10.1056/NEJM198810203191601
  61. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0035378719307258 
  62. https://clinicaltrials.gov/ct2/history/NCT02201381
  63. https://careoncologyclinic.com/the-clinical-service/
  64. https://medscimonit.com/abstract/index/idArt/487407 
  65. https://www.mdpi.com/2072-6643/14/18/3851/pdf
  66. https://www.facebook.com/CareOncology/reviews/ 

 

Need Help?