תקווה חדשה לחולי פרקינסון: טיפול בתאי גזע

פרקינסון מסווגת כמחלה חשוכת-מרפא, שהטיפול בה שם דגש על שיפור אורח החיים ובלימת התסמינים, ולא על ריפוי ותיקון הנזק. החוקרת נועה גוזנר והנוירולוג ד"ר זאב יצקזון מספרים על הכיוון המחקרי החדשני שעשוי לשנות את התמונה בעתיד.

מחלת הפרקינסון הינה מחלה נוירודגנרטיבית, הגורמת לניוון הדרגתי של תאי עצב במח. המחלה גורמת בעיקר לנזק בחלק מסוים במוחו של החולה, האחראי בין השאר על ייצור דופמין, ונקרא Substantia nigra. חלק זה חיוני לוויסות עדין של תנועות הגוף.

תסמיני המחלה לרב מתפתחים לאורך שנים, ועשויים להיות שונים מאוד מאדם לאדם. התסמינים הקלאסים כוללים רעד אסימטרי במנוחה בידיים, איטיות בתנועה, קשיון שרירים, וחוסר יציבות. לעיתים קיימים גם תסמינים שאינם מוטוריים, ביניהם ירידה מוקדמת בחוש הריח, הפרעות שינה שכוללות חלומות “חיים” ותנועות מתוך שינה, דיכאון, חרדה, עצירות, הפרעות קוגניטיביות ועד דמנציה בשלבי המחלה המאוחרים ועוד.

כיום, הטיפול במחלת הפרקינסון מתמקד בשיפור אורח החיים של המטופל ותסמיני המחלה, ולא בריפוי. הטיפולים הקיימים כוללים תרופות שמעלות באופן ישיר או עקיף את רמות הדופמין במח, טיפולים תמיכתיים כמו פיזיותרפיה, ולעיתים גם ביצוע ניתוחים והשתלת קוצב מוחי, המשמש לגירוי המרכזים שאחראים על ויסות התנועה. טיפולים תרופתיים וניתוחיים עשויים להיות יעילים ביותר, אך גם טומנים בחובם תופעות לוואי נוירולוגיות ופסיכיאטריות.

לכן בשנים האחרונות התפתח כיוון מחקר אשר מושך את תשומת ליבם של העוסקים בפרקינסון, מחקר זה מתמקד בהשחתת תאי גזע בניסיון לרפא את המחלה. 

תאי גזע הינם תאים אנושיים שטרם התמיינו לרקמה ספיציפית בגוף. תאים אלה יכולים להתמיין למספר סוגי תאים, לרבות תאי עצב מיצרי דופמין – אותו סוג תאים שנפגעים על ידי המחלה. תאי גזע יכולים להילקח מהמטופל עצמו (אוטולוגים), מתורם זר (אלוגנאים) או להיקצר מעוברים. לאחר מכן, התאים מושתלים בחלקים שונים במח. לרב התאים לא יושתלו דווקא באיזור הפגוע מן המחלה, ששמו Substantia nigra, אלא באיזורים קרובים יותר לאזורי המטרה של הדופמין, או פשוט באיזורים נגישים יותר.

ההשפעה של תאי גזע על מחלת הפרקינסון נחקרה רבות בבעלי חיים. בנוסף, פורסמו גם מחקרים שונים בבני אדם עם תוצאות מגוונות מאוד, החל מהחמרה במחלה ועד הצלחת הטיפול עם גמילה מוחלטת מתרופות. למשל, שני תיאורי מקרה הראו שיפור מוטורי הדרגתי לאורך שנים לאחר ביצוע השלת תאי גזע עובריים בחולי פרקינסון. 

בנוסף, מחקר אשר בוצע בשבעה חולי פרקינסון הראה את בטיחותה של השתלה אוטולוגית של תאי גזע, אך גם הראה כי 3 מתוך ה-7 חוו שיפור במדד Unified Parkinson’s Disease Rating Scale (UPDRS) שמטרתו היא דירוג של חומרת המחלה. ספציפית נראתה ירידה במשך פרקי ה-Off, שהם פרקי זמן במשך היום או השבוע במהלכם המטופל נמצא בהאטה תנועתית משמעותית.

ב-2021 ה-FDA נתן אישור מזורז למחקר עבור סוג מסוים של תאי גזע, אולם הטיפול בתאי גזע טרם אושר בפרקינסון ומחקר גדול שבודק יעילות טיפול בתאי גזע מול טיפול פלסבו טרם יצא לדרך.

לסיכום, נראה כי השתלת תאי הגזע הינה אפשרות פורצת דרך אשר עשויה בעתיד לסייע בשיפור אורח החיים של חולי פרקינסון רבים, ואולי אף לתרום לריפוי המחלה. אולם נדגיש כי תחום מחקר זה עודנו בחיתוליו והדרך עוד ארוכה עד שיאושר שימוש שגרתי בטכנולוגיה הזו. הטיפול זמין כיום רק למשתתפים במחקרים קליניים העומדים בכל תנאי הסף.

Need Help?